בשנים האחרונות, העולם היה עד לזינוק מטריד בקיטוב חברתי, המתאפיין בהיפרדות ופערים גוברים בתוך מדינות. מספר גורמים הקשורים זה בזה תורמים לתופעה זו, ומעצבים רשת מורכבת של אתגרים שאיתם מתמודדות כיום חברות ברחבי העולם.

 אי שוויון כלכלי

אחד המניעים העיקריים של הקיטוב החברתי הוא הפער המתרחב בין העשירים לעניים. אי השוויון הכלכלי הגיע לרמות חסרות תקדים, שהוחמר בין היתר בגלל תהליכי גלובליזציה, התקדמות טכנולוגית, ומדיניות פיסקלית. ריכוז העושר בידי אנשים ותאגידים בודדים דחק חלקים גדולים מהאוכלוסייה לשוליים הכלכליים, מה שמטפח טינה ואת העמקת השסעים החברתיים.

פערים בגישה לטכנולוגיה

הקצב המהיר של ההתפתחויות הטכנולוגיות משנה את האופן שבו אנחנו מתקשרים, עובדים ומקבלים גישה למידע. התפתחויות אלה אמנם גוררות התקדמות יוצאת דופן, אך גם תורמות לקיטוב חברתי. פערים דיגיטליים, שמתארים מצב שבו לחלקים שונים מהאוכלוסייה יש רמות שונות של גישה לטכנולוגיה ולמידע, יוצרים פערים בהשכלה, בהזדמנויות התעסוקתיות וברמת המעורבות האזרחית. כל אלה הם כר פורה וגורם מסביר להרחבת הקיטוב החברתי.

פיצול פוליטי

קיטוב פוליטי הפך למאפיין מכונן של חברות רבות, הניזון מהבדלים אידיאולוגיים והתרופפות החברה האזרחית. אידיאולוגיות קיצוניות מגבירות את אחיזתן כאשר אנשים נמשכים לעבר ארגונים המהדהדים אותן ומחזקים את אמונותיהם הקיימות. הקיטוב הפוליטי שנוצר מגביר שסעים חברתיים, וכל אלה הופכים את החיפוש אחר בסיס משותף בסוגיות מכריעות למאתגר במיוחד.

כאמור, הקיטוב החברתי המזנק הוא תופעה כלל עולמית חוצת יבשות ולאומים. בארצות הברית למשל, הקיטוב החברתי הגיע לרמות חסרות תקדים, הבאות לידי ביטוי בדרכים שונות. הנוף הפוליטי שמפוצל בחדות, עם שסעים מעמיקים בין ליברלים לשמרנים, ניכר בסוגיות כמו פיקוח על נשק, הגירה, ושוויון זכויות לכל המוצאים. בכל אלה, נדמה שלעתים קרובות אין כל דרך לגישור בין הצדדים המפולגים. פערים כלכליים מחמירים עוד יותר את השסעים החברתיים, כאשר האמידים נהנים מיתרונות הצמיחה הכלכלית, בעוד רבים אחרים נאבקים לממן את כל צרכיהם. גם פערים בין אוכלוסיה כפרית לעירונית, בכל הנוגע לגישה לשירותי בריאות וחינוך, מלבים את התפוררות המרקם החברתי.

במקביל, גם אירופה שנראתה פעם כמעוז הלכידות החברתית, מתמודדת עם קיטוב חברתי גואה. משבר הפליטים גרר רגשות נגד מהגרים, והוביל לתמיכה גוברת בתנועות ימין קיצוני במספר מדינות באירופה. הברקזיט, התהליך הממושך והשנוי במחלוקת של פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי, מדגים גם הוא את השסעים העמוקים בתוך החברות. אתגרים כלכליים, לרבות פערים בין מדינות צפון ודרום אירופה, תורמים למתחים אזוריים. הקיטוב החברתי באירופה ניזון גם מבעיות תרבותיות וזהותיות, שכן עמדות שונות ביחס ללאומיות ורב-תרבותיות מתנגשות זו בזו.

בישראל, הקיטוב החברתי שזור עמוק בעימותים גיאופוליטיים ארוכי שנים. הסכסוך הישראלי-פלסטיני ממשיך לעורר פילוגים פנימיים, עם עמדות שונות  ביחס להתנחלויות, לאמצעי הביטחון ולכיוון הכללי שאליו צועדת המדינה. בנוסף, פערים בין דתיים וחילוניים תורמים לפיצול חברתי, ומשפיעים על הדינמיקה הפוליטית והחברתית.

הפערים הכלכליים בולטים גם הם, כאשר ענף ההיי-טק משגשג בעוד שחלקים אחרים באוכלוסייה מתמודדים עם אתגרים כלכליים. יחסי הגומלין המורכבים של גורמים היסטוריים, פוליטיים וכלכליים מחריפים את הפילוג העמוק בחברה. בביטויים של כל אלה, כמו גם בהחרפתם, יכולנו לחזות במהלך רוב שנת 2023, שבה גורמים פוליטיים החלו לקדם הפיכה משפטית נרחבת בשלטון, שזכתה לתמיכה של פחות מ-30% מהאכולוסייה והוציאה מיליוני ישראלים לרחובות במחאה.

העיר

ככל שהקיטוב החברתי מתעצם בעולם, השפעתו על ערים ומרחבים עירוניים הופכת בולטת יותר ויותר. בשנת 2024, מספר מגמות צפויות לעצב את הנוף העירוני, שישקפו ויעצימו את השסעים בתוך החברה.

קהילות מגודרות ומופרדות

עליית הקיטוב החברתי עשויה להוביל להתרבות של קהילות סגורות ומרחבים עירוניים מופרדים. אנשים אמידים עשויים לבקש לבודד את עצמם מתסיסה חברתית, וליצור מובלעות שמתעדפות ביטחון ואקסקלוסיביות. מגמה זו לא רק מחמירה את הפערים הכלכליים אלא גם מעכבת לכידות חברתית ואינטראקציה.

פערים דיגיטליים בפיתוח עירוני

ערי העתיד צפויות להיות עדות להחרפת הפערים הדיגיטליים בפיתוח עירוני. אזורים מתקדמים טכנולוגית עשויים לחוות צמיחה ושגשוג מהירים, בעוד שכונות פחות מיוחסות ייאבקו לעמוד בקצב. מידת הגישה השונה ליוזמות כמו עיר חכמה, שירותים דיגיטליים ואינטרנט מהיר עשויה להעמיק עוד יותר את הפערים הקיימים, וליצור פער דיגיטלי המשקף פערים חברתיים רחבים יותר.

אתגרי מעורבות אזרחית

קיטוב חברתי יכול לעכב מעורבות אזרחית אפקטיבית, שכן קהילות הופכות למקוטבות לאורך קווים פוליטיים, כלכליים ותרבותיים. האמון במוסדות הציבור עלול להישחק, ולהקשות על יישום מדיניות עירונית כוללת. האתגרים הנובעים מכך בממשל ובפיתוח הקהילה עלולים להוביל לתסיסה חברתית מוגברת ולתחושת התפכחות בקרב האזרחים. קיים חשש שחוסר אמון בשלטון המרכזי יחלחל גם לשלטון המקומי.

תגובות יצירתיות לקיטוב חברתי

בעוד שהעתיד נראה מאתגר, יש גם מקום לאופטימיות. ערים ומרחבים עירוניים יכולים להפוך למעבדות לפתרונות חדשניים לטיפול בקיטוב חברתי. יוזמות המקדמות הכלה, פיתוח כלכלי שוויוני והבנה בין-תרבותית יכולות לעזור לגשר על פערים וליצור סביבות עירוניות גמישות והרמוניות יותר.