חדר האוכל ההיסטורי והפארק שסביבו חוזרים לתושבים

האתגר

מרכז העיר פתח תקווה, לב המושבה הראשונה בישראל, סובל בשנים האחרונות מירידה באטרקטיביות באזור ומהידלדלות של מבקרים במרחב. שני עוגנים שבלטו במיוחד הם פארק יד לבנים, וחדר האוכל הנטוש הסמוך לו, ששימש בעבר את קיבוץ גבעת השלושה ולימים הוכרז כמבנה המיועד לשימור. הפארק הוא אחת מפנינות הטבע והפנאי האורבניות של העיר, והוא נהנה ממיקום אטרקטיבי ואיכויות סביבתיות גבוהות, אך סובל מזרם דליל של מבקרים לאורך רוב שעות היממה. בסביבת הפארק ובתוכו שוכנים מוסדות תרבות בעלי ערך וייחודיות, אך אלה אינם מקיימים מערכת יחסים הדדית עם המרחב סביבם. במילים אחרות, נראה שהתשתית לאזור משגשג מונחת, אבל לא מתממשת. איך נוכל לשנות את המצב?

מה עשינו?

במטרה להעלות את ערכו התרבותי, קהילתי, כלכלי וסביבתי, התבוננו בעוגנים הנמצאים בפארק יד לבנים ואלו המקיפים אותו. קו המחשבה שהוביל אותנו היה העצמת החיבוריות בין חלקי הפארק השונים, ובין הפארק לשאר חלקי השכונה והעיר, במטרה לשפר את יכולתם של באי הפארק לנוע מנקודה לנקודה בצורה ברורה, חלקה ומזמינה.

לאור כל אלה, גיבשנו תוכנית אסטרטגית ופרוגרמת שימושים הנשענות על חזון משותף: מעגלי תרבות פעילים. מעגלים אלה מייצרים במרחב מגוון מוקדי שהייה יחודיים ונקודות עניין עבור קהלים שונים. כל מעגל תרבות זכה לטיפול בשלושה רבדים: (1) כלכלי – הגדרת תמהיל השימושים, מודל הפעלה ומודל כלכלי וניהולי. (2) פיזי – קביעת הנחיות לגבי מבנים הנמצאים במרחב, המרחב הציבורי שסביבם והחיבורים שביניהם. (3) קהילתי – הצגת סדרת פעילויות ותכנים שמתאימים לקהילה המקומית. בנוסף, גיבשנו תיקי פרויקטים המטפלים במרחב הציבורי, כמו למשל הסרת גדרות ושערים או פיתוח רך של מוקדי עניין באמצעות פלייסמייקינג, לצד טיפול במבנים הממוקמים לאורכו של הפארק כך שאלה ישקפו את חזון החיבוריות.

המענה שהצענו לטיפול בחדר האוכל הנטוש היה להשיב לו את החיות שאפיינה אותו בתקופה שבה היה פעיל, באמצעות הקמה והפעלה של מרחב בילוי ופנאי רב תכליתי. מרחב כזה ייתן מענה ברמה העירונית עם פעילויות המותאמות למגוון אוכלוסיות, מתרחשות בשעות שונות של היום, ושמות דגש על קידום אורח חיים בריא, פיתוח כישורים, חיבוריות לפארק הסמוך וייחודיות בהשוואה למרחבי תרבות אחרים בעיר.