שוק לוינסקי – אנושי, הליכתי ושוקק

האתגר

שוק לוינסקי, אחד המרחבים העירוניים השוקקים בתל אביב, התחדש באופן טקטי עם סגירתו לתנועת כלי רכב. הסגירה הוכחה כמהלך עירוני מוצלח והפכה את הרחוב לשוקק, פעיל עם מרחב ציבורי תומך עבור העסקים והמבלים במקום. עם זאת, חלק מהעסקים הוותיקים הלכו ונדחקו כתוצאה מהשינוי, תשתיות הרחוב והמרחב הציבורי התקשו לספק מענה איכותי לקהל המבקרים, החל מתאורת ערב, צל, פינוי אשפה, מרחבי ישיבה ושהייה, עיצוב וריהוט המרחב הציבורי, תנועות מיקרו-מוביליטי, פריקה וטעינה, קהילה ועסקים, היבטים סטטוטוריים וניהוליים ועוד.

מה עשינו?

בכדי לתת מענה להתמודדויות הצמיחה וההתפתחות של שוק לוינסקי, גיבשנו תכנית אסטרטגית ופרוגרמה למרחב הציבורי, שמתייחסות ברגישות המרבית לקונפליקטים שמתקיימים במרחב, כמו לדוגמא הדילמות: כיצד משפרים מרחב אורבני מבלי לפגוע ב"חספוס האורבני" שלו? איך מונעים דחיקה של עסקים וותיקים, שמגדירים במשך שנים את הזהות של שוק לוינסקי, מבלי לפגוע בהתפתחות הטבעית ובכלכלת השוק החופשי? האם עתידו של לוינסקי הוא 'שוק' למרות שאינו מוגדר ככזה באופן רשמי?
התכנית הגדירה תמה מרכזית שמסתכלת על רשת הרחובות הסובבת את לוינסקי ומגדירה מרחב הליכתי, תוך התייחסות פרטנית למגוון דיסציפלינות והאינטגרציה ביניהן: התערבויות רכות, עיצוב ומפגשים בקרנות הרחוב, תנועה, תוכן ופעילויות, שיתוף ומודלים ניהוליים ועוד.