בית הספר הנטוש הופך לבית האמנים

האתגר

בית ספר ״הבשור" הוקם בשנת 1962 והיה התיכון של תלמידי המועצה האזורית אשכול למשך עשרות שנים. בעקבות המציאות הביטחונית, המורכבת משגרת חירום יומיומית, ננטש בית הספר לפני יותר מעשור ומאז עומד שומם בלב המועצה האזורית, בין היישובים. עם זאת, מטרת המבנה נותרה כשהיתה – מתן ערך ציבורי מקומי. כיצד תוכל המועצה להשמיש את המבנה על פי אותה המטרה, תוך חיזוק החוסן הקהילתי של תושבי המועצה? התובנה שאיתה יצאנו לדרך בפיצוח האתגר היא כי נדרש מוקד משמעותי של פעילות, הנובע מה-DNA המקומי.

מה עשינו?

סימנו את בית הספר הנטוש כמוקד לחיבור קהילתי משמעותי והגדרנו כי הקהילה המובילה תהיה "הגילדה" –קבוצת אמנים פעילה מקרב תושבי ותושבות המועצה האזורית, כמחוללי המהלך. קיימנו הליך שיתוף מעמיק ומתפתח עם תושבי יישובי המועצה, הקיבוצים והמושבים, תהליך שכלל מחקרים, שאלונים דיגיטליים, אירועי שולחנות עגולים, סדנאות וסיעורי מוחות, סיורים בשטח, מיפוי המבנים והמרחב הציבורי, ואיתור חיבורים דרכי תחבורה ליישובי המועצה עבור מגוון הקהלים.  לאחר מכן יצרנו סדרת שיתופי פעולה ואיתרנו מקורות תקציביים מתאימים שיוכלו לתמוך במהלך.

ליבו של המהלך כלל גיבוש תכנית אסטרטגית לפיתוח המקום, מבחינה פיזית, קהילתית, יצירתית, ותפעולית, וחלק בלתי נפרד ממנה היה שימת דגש על עבודת שטח משותפת להחייאת המרחב באמצעות פלייסמייקינג. על פי הפרוגרמה שניסחנו לבית האמנים, הכיתות הנטושות בקומת הקרקע ישמשו כחדרי יצירה ("סטודיו") יומיומיים של מגוון האמנים מקבוצת "הגילדה", הרחבה המרכזית של המבנה תהפוך ל"סלון רחב ויצירתי" המארח מבקרים, תושבים, ותיירים לאירועי אמנות ותרבות. פונקציות נוספות שהיה לנו חשוב לשלב בתחום האמנות  הן חדר מלאכה, הכולל כלים מגוונים ליצירה, וספריית אמנות עשירה.

בשלב האחרון של הפרויקט קיימנו אירוע פלייסמיקינג בשיתוף אומני הגילדה והקהילה המקומית. האירוע כלל מספר "תחנות" פיתוח, כאשר בכל תחנה הייתה לתושבים אפשרות ליצור משהו עבור המבנה ולקחת חלק בפיתוחו. אירוע הפלייסמיקינג היה בעל חשיבות גבוהה ביותר בכך שרתם וחיבר את קהילת האמנים, עם התושבים אל המקום, ויצר תחושת שייכות משמעותית למבנה ולפעילות העתידה להתקיים בתוכו.