קהילה עירונית בישראל

תהליכי העיור המואצים מציבים אתגר משמעותי למהות ולמשמעות הקהילה עבור תושבים החיים בעיר ועבור אנשי מקצוע העוסקים בפיתוח קהילתי בערים. אנשי המקצוע נדרשים לפתח כלים ומיומנויות מותאמים לעבודה קהילתית אורבנית.

לראשונה בתולדות האנושות, כ-54% מאוכלוסיית העולם גרה בערים, ויחס זה צפוי לעלות לכדי 66% עד שנת 2050. בישראל, חיים בערים כ-7,812,000 איש, שהם לא פחות מ-92% מהאוכלוסייה.

אחד מהאתגרים העולים מתהליכי העיור קשור לתחום החברתי-קהילתי, ובפרט התרופפות המסגרות הקהילתיות, ירידה ברמת ההון החברתי והיחלשות הסולידריות החברתית. תהליכים אלו זוהו כמרכיבים חיוניים המשפיעים על חוסנה של הקהילה ועל הרווחה הנפשית והגופנית של חבריה. בעקבות כך, מתחדד הצורך לחזק את תחושת השייכות והקהילתיות בערים השונות.

הפתרון הוא לא בהכרח לעבור לגור במושב, יישוב קהילתי או כפר, אלא למצוא קהילה במקום שבו אנחנו כבר גרים. זו אחת הסיבות לכך שערים רבות בעולם התחילו לחשוב "קהילתית".

אז מי בעצם אחראי לחיבור הקהילה?

רשויות מקומיות רבות מפתחות תוכניות קהילתיות המותאמות לצרכים הייחודיים של כל שכונה או קהילה. תוכניות אלו עשויות לכלול פעילויות תרבות, חינוך, ספורט ופנאי. כמו כן, הן מעודדות את תושביהן להיות מעורבים בתהליך קבלת ההחלטות על ידי קיום ימי עיון, סדנאות, דיונים ציבוריים ועוד.

לדוגמה, בחודש אפריל האחרון השתתפתי בהאקתון חברתי לנוער בבניית חוסן קהילתי שכונתי. האתגר היה לייצר מיזם או אירוע שיחזק את החוסן הקהילתי בשכונה. להאקתון הגיעו 150 בנות ובני נוער מכל רחבי העיר תל אביב-יפו והשתלטו במשך 24 שעות רצופות על בניין העירייה התל אביבי. בסופו של ההאקתון, הצגנו את כל המיזמים שעלו וקבענו צעדים להמשך בכדי להוציאם לפועל וכך לחזק את תחושת השייכות בשכונות השונות.

לצד העיריות, גם תושבי העיר לוקחים חלק פעיל ביצירת וחיזוק הקהילה המקומית. לדוגמה, "קהילת הרשת" בבאר-שבע – צעירים וצעירות הפועלים לביסוס באר שבע כאלטרנטיבה מובילה לצעירים בישראל, באמצעות רשת של יוזמות מקומיות ואירועים המבססים חיי הקהילה בעיר ובפרט בשכונה ב'. הרשת משמשת כפלטפורמה ליצירת חיבורים אנושיים וקבלת כלים מעשיים, אשר הופכים רעיונות משותפים למיזמים חיים ונושמים. קהילה זו הפכה את השכונה המבוגרת לשכונה רב-גונית, תוססת וצעירה, בעלת מרכזי תרבות ופנאי והרבה קהילה. כך קרה גם בשכונה הדר בחיפה, שם הוקמה קהילת "זה מכפר" – כפר סטודנטים שהוקם בשכונת הדר בשיתוף פעולה עם עיריית חיפה. במסגרת הפרויקט, חברי וחברות כפר הסטודנטים, אשר מגיעים ממגוון מוסדות אקדמיים ברחבי הארץ, מתגוררים בדירות בשכונת הדר הכרמל בחיפה, פועלים בשכונה במגוון תכניות ולוקחים חלק פעיל בחיי הקהילה של כפר הסטודנטים בפרט ושל השכונה בכלל. הפרויקט נועד להתמודד באופן כולל ורב תחומי עם תופעת הפער החברתי, לטפל במוקדי מצוקה חברתית, להביא לשיפור איכות החיים מבחינה חברתית ותרבותית וליצור תהליכים, שבהם מעורבים תושבים בעיצוב גורלם, תוך עבודה משותפת עם הסטודנטים.

גם חברות נדל"ן מתחילות להבין שיש טעם להציע או לשלב אלמנטים קהילתיים בסל המוצרים והשירותים שלהן. דוגמה לכך היא חברת VENN, שמציעה חללי מגורים במקביל לשירותים קהילתיים. Venn מעודדת יצירת קהילה פעילה ותומכת בין התושבים, באמצעות אירועים משותפים, מרחבים ציבוריים ירוקים ופעילויות חברתיות. החברה פועלת בשלוש ערים מרכזיות: תל אביב, ברוקלין וברלין, ומתכננת להתרחב לערים נוספות בעתיד.

ואמנם, כשחושבים על קהילה תוססת מדמיינים יריד שכונתי מדליק ומחבר, אך בעידן של היום, קהילות עירוניות נמצאות גם באונליין. כמעט לכל שכונה ניתן למצוא קבוצות וואטסאפ ופייסבוק ייעודיות שבהן המלצות על בתי עסק באזור, הזמנות לאירועים מקומיים, פרסום של השכרה ומכירה של דירות ובתים בשכונה, ומפגשים פרונטליים.

ואיך אנחנו נכנסים לתמונה?

בכל פרויקט של התחדשות אורבנית שאנחנו מבצעים מול הרשויות המקומיות, אנחנו מנסים לשלב כמה שיותר מקומות שיכולים לשמש כ"תשתית חברתית" במרחב הציבורי. לדוגמה:

• עסקים מקומיים: בתי קפה, בתי ספר מקומיים, שווקים וכד'.
• מקומות "ירוקים": פארקים, גינות קהילתיות, גינות שכונתיות, פארקי ספורט, בריכות עירוניות וכד'.
• מקומות בין בניינים: מקומות כמו לובי, גינות קטנות בין בניינים, מרפסות משותפות, ספסלים וכד'.
• מקומות "מעבר": מדרכות, שבילי הליכה, תחנות אוטובוס ורכבת, וכד'.
• מקומות ציבוריים או עירוניים: ספריות, מתחמי עבודה לצעירים, מרכזים קהילתיים עירוניים וכד'.
• מקומות שקשורים לדת: בתי כנסת, כנסיות, מסגדים וכד'.

עיצוב נכון של כל אותם מקומות יכול להפוך אותם לסוג של מקום שלישי ולכן לחזק קהילות וחוסן מקומי.