int(166)
4 אתגרים בשיתוף ציבור ודרכים להתמודדות!
מה עומד בדרך של שיתוף ציבור אפקטיבי והצעות לטיפול בכך!
- תהליכי שיתוף ציבור לא באמת מעניינים את מרבית התושבים וצריך לעבוד ממש קשה כדי שהם ייקחו בהם חלק.
אתם צודקים, זה אכן אתגר משמעותי. קשה לעיתים לגרום לתושבים להשתתף בתהליכי שיתוף ציבור, וברוב המקרים רואים את אותם המשתתפים חוזרים שוב ושוב. יש כמה סיבות לכך:
- הרבה מהתושבים לא מאמינים שעובדי הרשות המקומית באמת רוצים להקשיב להם, ורואים בשיתוף הציבור "עלה תאנה" בלבד שנועד להעניק לראש העיר נראות טובה ותדמית חיובית.
- להיות אזרח ישראלי בן זמננו זו משימה לא פשוטה וגם אם התושבים רוצים להשתתף קשה להם למצוא את הזמן (במיוחד כשאתם קובעים את המפגשים בדיוק על שעת ההשכבות).
- לא כל התושבים מתעניינים במה שקורה ברשות שבה הם גרים ורבים פשוט רוצים שתניחו להם לנפשם (הרי הם משלמים ארנונה, לא?).
עם זאת, יש הרבה דברים שאפשר לעשות כדי להגדיל את מספר המשתתפים והרכבם:
- לבחור נושאי שיתוף שחשובים לתושבים ורלוונטיים לחייהם
- להשתמש במגוון כלים ומתודולוגיות במהלך תהליך שיתוף אחד, כדי להנגישו לכמה שיותר קהלים (למשל שילוב של סדנאות תכנון ושאלונים דיגיטליים)
- להשקיע במיתוג ושיווק נרחב של ההזדמנויות לשיתוף, תוך הדגשת האפשרות להשפיע
- להקפיד על קיום תהליכי שיתוף רבים כדי לפתח תרבות אזרחית פעילה
כמו בתחומים רבים אחרים, גם "מעורבות אזרחית" דורשת אימון והרגלה. ככל שיהיו יותר הזדמנויות לשיתוף ציבור וככל שהתהליכים יהיו אמינים ומשמעותיים יותר – כך יגדל מספר התושבים המעורבים.
- לתושבים אין את הידע המקצועי הדרוש כדי להביע דעה מושכלת בנושא.
נכון, יש אמת בטענה זו – לא כל התושבים הם מומחים בתחומים הרלוונטיים, למרות שתתמיד ניתן למצוא אדריכל או מהנדס בקהל שיודע יותר מכולם…
אולם, תהליכי שיתוף ציבור שתוכננו היטב יכולים לגשר על חלק ניכר מפערי הידע:
- הנגשת המידע – הצגת המידע והמושגים בשפה פשוטה ומובנת למשתתפים
- הגדרה מראש של המידע שרוצים לקבל מהתושבים, ותכנון השיתוף בהתאם. למשל, במקום לבקש מהם לתכנן את מערכת ההצללה, אפשר לשאול מה צרכיהם מהגינה
- שימוש בכלים אינטראקטיביים ומשחקיים – כדי לעזור למשתתפים להבין טוב יותר את הצרכים שלהם ושל שכניהם.
- שילוב של מפגשי הדרכה ולימוד כחלק משיתוף הציבור – בעיקר בנושאים מורכבים יותר
כך, גם אם התושבים אינם מומחים, ניתן לעבוד איתם ולגשר על פערי הידע באמצעים יצירתיים ומותאמים. המטרה היא לאפשר להם להביע דעה מושכלת תוך הנגשת המידע והכלים המתאימים.
3. משתתפים בשיתוף ציבור לא נבחרו ולכן אין להם מקום בתהליך.
שיתוף ציבור אינו שואף ליצור מדגם מייצג של תושבי העיר. למעט במקרים ספציפיים כמו פורום תושבים מייעץ, תהליכי שיתוף ציבור אינם נועדים לייצר מדגם סטטיסטי מייצג של האוכלוסייה. במקום זאת, המטרה היא להשמיע את "קול התושב" – של האנשים הגרים בשכונה ואשר יושפעו מהתוכנית הנדונה.
אמנם שיתוף ציבור אינו מחייב מדגם מייצג, אך על הרשות מוטלת האחריות להנגיש את הדיאלוג לכל האוכלוסיות הרלוונטיות והמושפעות. הדבר יכול להיעשות בדרכים שונות, כגון:
- תרגום החומרים לשפות שונות
- יצירת קשר עם קבוצות שלא השתתפו בתהליך, כמו בני נוער או אזרחים וותיקים
בכך מובטח שקולם של כל בעלי העניין יישמע, אף אם לא נוצר מדגם מייצג באופן פורמלי. המטרה היא להבטיח ייצוג הולם של הקהילה, ולא להישען על מדגם סטטיסטי דווקא.
4. לחלק מהתושבים יש אינטרס אישי והם לא רואים את טובת הכלל (Nimby – Not In My Backyard)
אכן, לפעמים קרה. אף אחד מאייתנו לא היה רוצה שהעירייה תקים פארק כלבים ממש מול הבית שלנו. אך ישנם דרכים להתמודד גם עם זה:
ראשית, ניתן להגדיל את מספר המשתתפים בתהליך שיתוף הציבור כך שייכללו דעות מגוונות יותר. ככל שיותר אנשים יהיו מעורבים, כך יפחת הסיכוי שתישמע רק הדעה האישית של קבוצה אחת.
בנוסף, חשוב לזכור שעצם קיומו של תהליך שיתוף ציבור אינו אומר העברת הסמכות להחלטה לידי הציבור. ההחלטה הסופית נותרת בידי הרשות, אשר משלבת את דעת הציבור יחד עם שיקולים מקצועיים נוספים בתהליך קבלת ההחלטות.
כך, גם אם ישנם משתתפים המקדמים אינטרסים אישיים, הרשות עדיין שומרת על האחריות והסמכות לקבל את ההחלטה הסופית בהתאם לטובת הכלל.
