אפילו שנשים משתמשות בתחבורה ציבורית יותר מגברים, היא לא עונה על צרכיהן

בשנים האחרונות, עם ההחמרה בפקקים, התעורר השיח על תחבורה וניידות שהפכו להיות תחומים מדוברים ומסוקרים- סוללים נת"צ (נתיב תחבורה ציבורית), מבטלים נת"צ, מוסיפים חניות ומצמצמים חניות, הקורקינטים משתלטים לנו על המדרכות והטסלות החשמליות שוברות שיאי מכירה. 

לא בכדי תחבורה וניידות הם נושא כלכך חם- מדובר בנושא בעל השפעה ישירה על תחומים מרכזיים בחיינו- מידת הניידות שלנו תקבע לעיתים איפה נעבוד, היכן נלמד, תשפיע על מידת הבריאות שלנו ועל אופן צריכת התרבות והפנאי. הניידות היא למעשה הגישה שלנו למשאבים סביבנו. 

אבל איך בכלל מגדירים ניידות (Mobility)? אפשר לדבר על ניידות דרך שלושה תנאים המגדירים אותה: 

• גישה- האם בבעלותי רכב פרטי, מה המרחק לתחנת האוטובוס הקרובה לביתי, או האם קיים מסלול אופניים בדרך שלי לעבודה?
• יכולת- מה היכולת שלי להתנייד? האם יש לי רישיון רכב? האם אני יודעת לרכב על אופניים? האם אני יודעת להתמצא בקווי המטרו השונים ולהבין אפליקציית מפות?  
• מידת התאמה- המידה בה הגישה הקיימת לי תואמת את היכולות ואת העדפותיי האישיות. 

שלושת הקריטריונים האלה משתנים כמובן בין אדם לאדם ובין קבוצות אוכלוסייה שונות, ובאמצעותם ניתן לבחון כיצד ואת מי משרתת המערכת התחבורתית בישראל כיום. לפני שנבחן כיצד היא משרתת קבוצות מיעוט באוכלוסייה כמו למשל תושבי המרחב הכפרי, משתמשי דרך צעירים ללא רישיון נהיגה, או אנשים עם מוגבלויות, מעניין לבחון כיצד היא משרתת את קבוצת הרוב באוכלוסייה- הנשים, המהוות  50.3% מהאוכלוסייה.

מסקירת נתונים שנאספו ע"י נתיבי איילון במסגרת סקרי הרגלי נסיעה שבוצעו בין השנים  2010-2019, עולה כי נשים מהוות רק 44% מכלל בעלי רישיונות הנהיגה בישראל. שיעור זה הולך ויורד עם ההשתייכות למעמד סוציו-אקונומי נמוך יותר. כשבוחנים את נתוני הבעלות על רישיון נהיגה בחתך מגזרי, הפער בין גברים לנשים הולך וגדל בקרב הנשים הערביות והנשים החרדיות. באופן דומה, הפער המגדרי נשמר גם כשבוחנים את שיעור האחזקה ברכב פרטי, שנמצא בהיקפים גבוהים יותר עבור גברים. 

לאור נתונים אלה, קל להבין מדוע נשים משתמשות בתחבורה ציבורית כאמצעי התניידות חלופי לרכב פרטי, בשיעורים גבוהים מאלה שמאפיינים את הגברים. עוד עולה מהנתונים כי  נשים מבצעות כ-59% מהנסיעות בתחבורה הציבורית. מתוך הבנת מציאות זו, מחובתנו לשאול את עצמנו – האם התחבורה הציבורית בישראל באמת משרתת את צרכי הנשים? 

בשנת 2021, כאשר מרב מיכאלי נכנסה לתפקיד שרת התחבורה, הדבר הראשון שעשתה היה להעלות את הטמפרטורה של המזגן בקרונות הרכבת, כמהלך ראשון ומתוקשר להתאים את התחבורה הציבורית באופן מיטבי יותר למשתמשות הדרך.  

אך לא רק השרידות לקור מבחינה בין משתמשי למשתמשות הדרך, וגם היום, ערב שנת 2024, חלוקת התפקידים המסורתית מייצרת דפוסי ניידות שונים בין גברים לנשים.  ריכזנו עבורכם מספר היבטי התניידות המאפיינים נשים, וכלים מעשיים ליצירת תחבורה ציבורית טובה יותר עבורנו הנשים. 

• תגבור בשעות העומס- נשים, גם בשנת 2023 נושאות בנטל העיקרי של טיפול בבית ובילדים ולכן מבנה היום שלהן הרבה פחות גמיש מזה של גברים. אם ניתן לראות נסיעות של גברים חזרה מהעבודה לאורך כל שעות אחה"צ-הערב, הביקושים של נשים לנסיעות קשיחים הרבה יותר ומתרכזים בשעות השיא. תגבור תדירות תחבורה ציבורית החל בשעות השיא וסלילת נת"צים המתעדפים תחבורה ציבורית, יטיב איתן.  
• פתרונות גמישים לטווחים קצרים- נשים נשארות קרוב לבית. פעמים רבות, קריטריון המרחק מהווה שיקול משמעותי עבור נשים בבחירת מקום העבודה שלהן שמעדיפות אותו קרוב לבית. נשים נוסעות מרחקים קצרים יותר מגברים, שאף הולכים ומתקצרים ככל שמספר הנפשות בבית גדל.תכנון פתרונות נסיעה גמישים לטווחים קצרים (דוגמת פרויקט באבלדן) יקל על התניידותן.  
• תכנון מערכות מסונכרנות- בעוד נסיעות של גברים מאופיינות ביעד אחד (בית או עבודה), נשים בדרכים ישימו את הילד בחוג, יעצרו לעשות קניות, יקפצו לסידורים ורק אז יגיעו הביתה. נסיעות של נשים מאופיינות בריבוי יעדים ובשרשור נסיעות. כדי לענות על הצורך הזה יש לתכנן מערכת מסונכרנת של קווים ולאפשר מעבר קל, זמין ומהיר ביניהם, ביחד עם מערכי תחבורה משלימה. 
• גישה בטוחה- תחושת הביטחון האישי של נשים נמוכה מזו של גברים. כדי לאפשר להן להשתמש בתחבורה ציבורית בתחושה בטוחה יש לשפר את מידת המוגנות באמצעי התחבורה הציבורית ולדאוג לתוואי הליכה נוחים ובטוחים מהתחנה ואליה. 

לסיכום, תחבורה ציבורית אשר פועלת בתדירות מספקת בשעות העומס, מדלגת על הפקקים באמצעות מעבר בנתיבי תחבורה ציבורית, זולה וזמינה לנשים בכלל הסקטורים ורמות ההשתכרות, ומהימנה באופן המאפשר

לנשים להגיע הביתה/לעבודה בזמן, תאפשר ליותר נשים לתמרן ביעילות גבוהה יותר בין מטלות הבית לעבודתן מחוצה לו ואף לפתוח הזדמנויות תעסוקתיות נוספות.