עוברים מרישוי עסקים לקידום עסקים
אנו מאמינים שעיר טובה היא עיר שמספקת הזדמנויות ליזמים חדשים. בתי עסק שנפתחים בעיר הם לא רק סימן להתפתחות של הכלכלה המקומית.
בטווח הארוך, כל עסק חדש שנפתח מושך אחריו עוד עסקים, וכולם ביחד מעלים את קרנה של העיר. לכן, המדיניות העירונית כלפי עסקים חייבת ליצור מערכת יחסים של אמון הדדי ושל שיתוף פעולה. בעל עסק שיחוש שהעירייה נמצאת שם בשבילו ותומכת בו, גם בעיתות משבר, יהיה לו תמריץ חיובי להישאר ולהתפתח, בעוד שבעל עסק שמקבל יחס אחר עשוי לשקול לעבור לעיר אחרת.
דווקא במדינת ישראל, שמתאפיינת באקלים עסקי מאתגר, עם עומס ביורוקרטיה על עסקים קטנים ובינוניים, עירייה עם מדיניות מקדמת עסקים יכולה לעשות את ההבדל. בעבר אמנם הייתה התייחסות מגבילה לפעילות מסחרית, אבל היום כבר ברור שיותר תושבים מעוניינים בשירותים שנמצאים קרוב לבית. בשל כך, אחד מתפקידיה של העירייה הוא לעזור לעסקים לפרוח. בית הקפה השכונתי, חנות הבגדים שמעבר לפינה או המספרה הקטנה – כולם יכולים ליהנות מתמיכה של העירייה, ולהפוך מעסק מתקשה לעסק בצמיחה.
בעצם, כל עירייה עומדת בפני בחירה בין שני מסלולים. מסלול אחד פסיבי יותר ומסלול שני אקטיבי יותר. במסלול הפסיבי נמצאות עיריות שלא מתאמצות למשוך אליהן עסקים, ושהתפקיד שלהן מוגבל להוצאת רישיונות ופיקוח. עכשיו דמיינו בעל עסק או בעלת עסק שפוגשים את העירייה רק כשהם צריכים להוציא רישיון או כשהם נדרשים לציית להוראות של הפיקוח העירוני. האם זו אווירה שיכולה למשוך עוד עסקים אל העיר? התשובה ברורה מאליה. במסלול השני, האקטיבי יותר, נמצאות עיריות שלא רק נשענות על ההצלחה של בתי העסק, אלא גם ערבות לה. אלו עיריות שיוצאות מהתחום הצר של רישוי עסקים ומתקדמות לעולם הרחב של קידום עסקים.
לקידום עסקים פנים רבות, אבל הכל מתחיל בצעד הראשון – מיפוי צרכים. הקשיים של בעלי עסקים בעיר רבים ומגוונים. לכל אחד דרוש סט אחר של פתרונות. למשל, המכולת השכונתית זקוקה לאזור פריקה וטעינה. לעומת זאת, דוכן הפלאפל שלידה זקוק לשטח מדרכה רחב בשביל התור. אנחנו בבילד מאמינים שהצעד הראשון ש"עיר מקדמת עסקים" צריכה להידרש אליו הוא היכרות עם העסקים שבשטחה. אנחנו בבילד עורכים מיפוי של בתי העסק בעיר, כולל מיפוי צרכים, כדי שכל עיר תוכל לקבל תמונה מלאה על מה שנחוץ לבעלי העסקים על מנת למצות את מלוא הפוטנציאל.
עוד כלי שאנחנו מציעים לערים שרוצות לשדרג את האופן שבו הן מתייחסות לעסקים הוא מודל שהבאנו מחו"ל והתאמנו למציאות הישראלית. מודל ה-BID, מרחב עסקי שאנו מקדמים בישראל, נועד ליצור שיתופי פעולה בין עסקים באותו מרחב. כשכמה בתי עסק חוברים ביחד כדי לאגם משאבים, לדאוג לתשתיות הפיזיות במרחב, לחלוק ידע ולפנות לעירייה במרוכז – זה משמש כמנוף עסקי. צריך לעשות את התהליך הזה בצורה נכונה ומבוססת, כדי שהמרחבים העסקיים אכן יצמחו מתוך שיתוף פעולה קונסטרוקטיבי, וכשעושים זאת נכון גם העסקים מרוויחים, גם התושבים מרוויחים – כל העיר מרוויחה.
בעירייה יכולים להיות הרבה גורמים משיקים וחופפים שיש להם נגיעה כלשהי עם עסקים בעיר. לכן, אנחנו מציעים ליישם גישה מערכתית כוללת – מביזור למיקוד. לשם כך, צריך לסנכרן בין הזרועות השונות של העירייה, למשל, בדרך של הקמת חמ"ל עסקים שינטר ויעקוב אחר מצב העסקים בעיר, או הקמת שולחן עגול של בעלי עסקים עם הנהלת העירייה. פעולות נוספות שיישמנו בערים שונות בארץ הן הקמת חממה לעסקים, הפקת מדריך זכויות וחובות לעסק חדש בעיר, והכרזה על "שבוע עסקים" עירוני שבו העירייה פרסמה עסקים מקומיים בערוצים הדיגיטליים שלה ובאפיקים נוספים, והתושבים נקראו לתת העדפה לחיזוק הכלכלה המקומית.
עכשיו יותר מתמיד, ערים בישראל נדרשות לדחוף קדימה את העסקים המקומיים. על מנת להצליח, הדחיפה הזו חייבת להתבצע כחלק מתוכנית אסטרטגית לקידום עסקים בעיר. מה ייכנס לתוך התוכנית הזו? כל עיר צריכה להחליט על סט הפתרונות המתאים עבורה. אנחנו בבילד מזמינים אתכם ליצור איתנו קשר כדי להתחיל ולפתח את הדרך של העיר שלכם להפוך להיות "עיר מקדמת עסקים".