מדריך לערים שלנו ביום שלאחר המגפה
נגיף הקורונה אשר תוקף את ישראל ואת העולם כולו מביא אותנו לסיטואציה לא מוכרת: הערים שלנו ננעלו והפכו את מרכזי העסקים העירוניים, הקניונים ואת מרבית החללים הציבוריים לחללי רפאים.
מכון ברוקינגס, ארגון אמריקאי למדיניות ציבורית, ערך ראיון עם פרופסור ריצ'רד פלורידה ופרופסור סטיבן פדיגו בנוגע לערים שלנו ביום שלאחר הקורונה. במאמר זה נביא בפניכם את הנקודות המרכזיות.
התפרצות של מגפות אינה דבר חדש לאנושות ומאז ימי קדם, ערים היו מוקדים של העברת מחלות. עד היום, מראשית ההיסטוריה, שום מגפה או אסון טבע לא "הרגו את העיר" או את הצורך האנושי לחיות ולעבוד בה.
מגפות עבר מביאות אותנו למסקנה פשוטה:
ריכוז האנשים בערים והפעילות הכלכלית בה משמשת אותנו ככוח המניע, לחדשנות וצמיחה כלכלית. וזה פשוט חזק יותר מכל מגפה.
גם את מגפת הקורונה נעבור: נחזור לעבודה, לבתי הספר ושוב נשב במסעדות, בתיאטראות ובאצטדיוני הספורט. אבל כדי שכל זה יקרה ועל מנת שנכין את הערים שלנו לגלים נוספים של המגפה ואולי אף למגפות הבאות, עלינו להכין תוכנית פעולה שתשנה את אופן השימוש שלנו בערים.
ראשי ערים חייבים לעשות כל מאמץ על מנת להחזיר את השגרה לעיר וכמה שיותר מהר. זה חייב להיעשות בצורה בטוחה, בזהירות הנדרשת ומתוך רצון לחזק את הכלכלה המקומית ולתמוך בעובדים, בעסקים ובמיוחד בעסקים הקטנים.
להלן תוכנית בת 9 נקודות מרכזיות המבוססות על תיאוריות של מגיפות, מההיסטוריה הנוכחית והקודמת המציגות כמה צעדים עיקריים להכנת הערים, הכלכלה והתושבים לשלב הבא של המגפה.
חזרה לשגרה בצל בקורונה:
1. שדות תעופה- שדות התעופה הם מנוע קריטי להתפתחות כלכלית. הם לא יוכלו להמשיך להיות סגורים ללא תוקף וללא הגבלת זמן ועלינו לוודא שהם יוכלו לחזור לפעילות במהירות. המשמעות היא התגייסות מלאה בדומה לנעשה לאחר אסון התאומים ב11 לספטמבר.יש לצמצם את הצפיפות בטרמינל, לעשות שימוש בצבעים וסימוני רצפה, אשר מייצרים מסלולים ל"ריחוק חברתי". שדה התעופה כמו כל מרחב ציבורי צריך להיות מאובזר בכל אמצעי ההיגיינה הרלוונטיים: מסכות, עמדות לחיטוי ידיים וכמובן חיטוי באמצעות צוותי הרשות. גם חברות התעופה יצטרכו להסתכל על הפעלת הקווים לא רק מזווית של מילוי מטוסים, אלא גם דרך כללים של יצירת מרווחים נכונים ובטוחים עבור הנוסעים.
2. הכנת נכסים ציבוריים- בערים שלנו יש מתקנים רבים כדוגמת אצטדיונים, ספריות, מרכזי כנסים, מרכזי אומנות הבמה וכד'. כל אלה הם פוטנציאל אדיר למפגש צפוף של אנשים ולהתפרצות חזרתית של המגפה. יהיה צורך בהמשך הגבלת כמות האנשים ששוהים בחללים הללו. צמצום המבקרים בבתי הקולנוע ויצירת דרכי הושבה אשר מייצרים ריחוק חברתי. יתכן ויהיה צורך בחלוקת מסכות, העמדת פתרונות לבדיקות חום במרחבים ועוד. מחקרים מראים שערים אשר מבוססות בעיקר על תיירות כמו אורלנדו, לאס ווגאס וכד'- ההאטה בהן תמשיך גם בתקופה שלאחר החזרה לשגרה ויש לפתח אסטרטגיות התמודדות ברמה המקומית. ככל שערים יוכלו לאפשר ולפתוח את המרחבים בבטחה ובצורה רחבה, הכלכלה העירונית תוכל להתאושש מהר יותר מהמגפה.
3. תשתיות במרחב הציבורי- אחד הצעדים הראשונים שבוצעו בישראל הוא הפסקת התחבורה הציבורית. כאשר השירותים יחזרו לעבוד יהיה צורך בשינוי עיצוב חווית המשתמש בתחנות ההמתנה ובמושבי הנוסעים בכדי למנוע התפשטות והתפרצות של המגפה. גם המרחב הציבורי יצטרך לעבור שינוי ועל הערים לפתח באמצעות "אורבניזם טקטי" פתרונות לשמירת "ריחוק חברתי" במרחב הציבורי. המשמעות היא הרחבת מדרכות ההליכה, פיתוח והגנה טובה יותר על תשתיות שבילי האופניים ועידוד ופיתוח כלים ליצירת תחבורה שיתופית ובין היתר באמצעות אופניים, קורקינטים וקטנועים שיתופיים. כל זאת ככל והתחבורה הציבורית לא תחזור לפעילות מלאה.
4. מוסדות אקדמאיים, מרכזי שירות, בתי חולים ורפואה בקהילה: כל אלה נמצאים בחזית המערכה. ביקור מאסיבי של תושבים במרכזים הללו יביא להתחזקות הגלים המשניים של המגפה. גם כאן, יש להעביר ככל הניתן תכנים ופעילות אונליין. במידה ולא ניתן לקיים פעילות אונליין, יש לשמור על צמצום כמות האנשים ויצירת תנאים לריחוק חברתי ככל שניתן.
5. עידוד ואימוץ עבודה מהבית: אנו נמצאים בעיצומו של ניסוי חברתי וכלכלי אדיר של עבודה מהבית. ככל הנראה מרבית האנשים יחזרו לעבוד במשרדים אך עובדים וחברות מסוימות עשויות למצוא את הכלי של עבודה מרחוק ככלי יעיל יותר. יש חברות אשר מינפו את הניסוי והעניקו מענק קטן לעובדים אשר בוחרים לעבוד מהבית. אותן חברות אף מסייעות ביצירת קשרים קהילתיים ואזרחיים לעובדיהם כחלק מהשינוי התפיסתי. הערים יכולות לפתח תחום זה ולהבין כיצד הן מעצימות את החוויה והופכות את קהילת העובדים מהבית לקהילה מעורבת וחיונית עבור הערים.
6. הבטיחו שהרחוב הראשי בעיר ישרוד: המסעדות, הברים, חנויות מתמחות, חנויות חומרי בניין וחנויות נוספות אשר מייצרות מקומות עבודה ומעניקות אופי ייחודי לערים שלנו נמצאות כעת בסכנת סגירה מיידית. ע"פ תחזיות בעולם כ75% מעסקי הרחוב לא ישרדו את המשבר הנוכחי. אובדן העסקים ברחוב יהיה כמעט בלתי ניתן לתיקון. מדובר בהפסד לא רק לאלה אשר יאבדו את מקור פרנסתם אלה לערים ולקהילות בכלל. ערים שתומכות, מסייעות ועוזרות לרחוב המסחר לשרוד יהיו בעלות ייתרון יחסי אל מול אלה שלא כאשר נחזור לשגרה. קדמו תוכניות ממשלתיות, מקומיות, קרנות תמיכה, שת"פ עם המגזר הפרטי, שיתוף ארגונים מהמגזר השלישי וכל צעד על מנת להבטיח שאותם עסקים יהיו כאן גם ביום שאחרי.
7. תגנו על האומנות והכלכלה היצירתית: הכלכלה היצירתית בערים נמצאת בסכנה. גלריות אומנות, מוזיאונים, תיאטראות ומקומות מוזיקה יחד עם האמנים, המוזיקאים והשחקנים אשר מתדלקים אותם נמצאים בשלבי גסיסה. על הערים לשתף פעולה עם הממשלה, המגזר הפרטי והפילנתרופיה כדי לממן ולרסן את ההרס של סצנות התרבות שיכול להיות שלא יהיו כאן ביום שאחרי. ביום שאחרי המגפה תשקיעו בסקטור זה. סייעו בפתיחת מקומות מחדש ותאפשרו פעילות תרבותית בעיר אשר תביא לחיזוק שאר הכלכלות עליה מתבססת העיר.
8. גלו גמישות וסייעו לאשכולות תעסוקה שלא השכילו לאמץ שינויים: חלק מאשכולות העבודה כגון סחר דיגיטלי, שליחויות, הייטק, ייצור מתקדם לתחומי הרפואה ומזון דווקא חווים עליה והתפתחות בתקופה זו. לצידם סקטורים שלמים של נותני שירות כגון תחבורה, אירוח וכמובן אומנויות היצירה נפגעים. על פקידים ופוליטיקאים מקומיים שמחזיקים בתיקי פיתוח עסקי וכלכלי בעיר להעריך את גובה ההשפעה של המגיפה על ענפים אלה ולחשוב יחד איתם על פתרונות ליצירת כלכלה גמישה וחזקה יותר לעתיד.
9. תגנו על קהילות מוחלשות- הנפילה הכלכלית שמביאה איתה המגיפה תפגע בעיקר בשכונות פחות חזקות בעיר. עוני מרוכז, אי שוויון כלכלי והפרדה גזעית וכלכלית לא רק שאינם צודקים מוסרית, אלא אף מדרדרים את המצב ומביאים להפצה רחבה יותר של המגפה. סיוע כלכלי ופיתוח שיווין חברתי הינם כלים קריטיים לבריאות ובטיחות התושבים. על הערים לעבוד עם הממשל, קרנות אימפקט, גופים קהילתיים ויוזמות תושבים על מנת להבטיח שתקציבים יגיעו לאותן שכונות ותינתן תמיכה טכנית וכספית על מנת לעבור יחד את המגפה בצורה הבריאה ביותר.
יש אור בקצה המנהרה: בעתיד הלא רחוק ככל הנראה המגפה תסתיים והערים שלנו יחזרו למשהו שהוא די דומה למה שהיה טרם המגפה. כל מה שנעשה ב12-18 החודשים הבאים יכול להבטיח שכלכלות הערים שלנו יתחילו לפעול תוך הגנה מקסימלית והתמגנות בפני תרחישים דומים בעתיד. זהו הזמן בו ראשי הערים צריכים להראות לתושבים את הדרך קדימה.
בהצלחה!