כיצד משפיע התכנון העירוני על הבריאות של כולנו?

כיצד משפיע התכנון העירוני על הבריאות של כולנו?

מדע תכנון הערים החל לצבור תאוצה בזמן שיותר ויותר אנשים החלו לגור בערים. הערים שגדלו יתר על המידה החלו להיות צפופות ומזוהמות, וכך פגעו בבריאות של תושביהן. האנושות נאלצה להתמודד עם אחד האתגרים הגדולים בתולדותיה: כיצד ליצור סביבה עירונית בריאה כשכמות האנשים בה בעליה מתמדת? כיום ניתן לומר שצלחנו חלק מהאתגרים. לא זו בלבד שתוחלת החיים של תושבי הערים עלתה, אלא שהיא אף גבוהה יותר מזו שנמדדת מחוץ לעיר. ארגון הבריאות העולמי (WHO) קבע כי למדע תכנון הערים תהיה תרומה מכרעת לקידום אורח חיים במאה ה-21. אז איך העיר מאפשרת לנו להיות בריאים יותר?

תמיד בתנועה

הסביבה שבה אנחנו חיים מכוונת את הבחירות האישיות שלנו, וכך סביבה שמתוכננת היטב תעזור לנו לבחור באורח חיים בריא. למשל, עיר עם רשת רחובות מזמינים, מקושרים וירוקים מעודדת את התושבים לבחור בתנועה אקטיבית: הליכה ברגל או רכיבה על אופניים כדי להגיע לעבודה, ללימודים, לסידורים או לבילוי. סביבה עירונית כזו מטמיעה פעילות גופנית טבעית לתוך אורח החיים היומיומי.

צירים ירוקים, שמעודדים תנועה אקטיבית, מגבירים את הפעילות הגופנית של האוכלוסייה כולה בכ-30%, וזו תורמת לעליית תוחלת החיים. ממצא זה הוא חלק ממחקר ארוך טווח על מקומות שמצטיינים בתוחלת חיים ארוכה מהממוצע. החוקרים מאמינים שקיים הבדל בין פעילות גופנית שמוטמעת באורח החיים לבין פעילות גופנית שמתבצעת במיוחד. כלומר, יותר אפקטיבי ללכת ברגל לעבודה, מאשר לעלות על הליכון בחדר כושר בסוף היום. כך גם יותר אפקטיבי לרכוב על אופניים בחזרה מהלימודים במקום ללכת לשיעור ספינינג. כשהפעילות משתלבת באופן אינטגרלי עם סביבת המגורים או העבודה, היא למעשה עוזרת לך לחיות חיים איכותיים וארוכים יותר.

אפקט עצום

עד כמה התכנון העירוני יכול לתרום לאורח חיים בריא? קחו למשל את העיירה Albert Lea במינסוטה, ארה"ב, שבה גרים כ-20 אלף תושבים. עד שנת 2009, זה היה מקום אמריקאי טיפוס, אך באותה שנה, העיירה הצטרפה לפרויקט פיילוט שנועד להעלות את רמת החיים של תושביה. נסללו בה 12 ק"מ של נתיבי הליכה, ועוד כ-5 ק"מ של נתיבי אופניים. צירים ירוקים, מזמינים, מוצלים, בנוסף לשדרוג של הכיכרות העירוניות – הכל כדי לעודד את התנועה והשהייה במרחב הציבורי.

ליישום התכנית היה אפקט עצום. רבים מהתושבים בחרו יותר בתנועה אקטיבית כדי להגיע ממקום למקום. תוך שנה אחת בלבד, התנועה האקטיבית של תושבי העיירה צמחה בכ-40%, והוצאות הבריאות של התושבים פחתו משמעותית. מדדים נוספים הצביעו על כך שהאפקט היה עוד יותר רחב – מידת שביעות הרצון של התושבים ממקום מגוריהם כמעט הכפילה את עצמה. אפילו מחירי הנדל"ן בעיירה עלו וכן חל גידול בפעילות המסחרית. עידוד ההליכה ברגל נקשר לצמיחה של הכלכלה המקומית, משום שיותר אנשים הגיעו לבקר בחנויות הרחוב של העיירה.

להוביל לאורח חיים בריא

עיר זקוקה למנהיגות מקומית שתדע לזהות את הבריאות כאחת מאבני היסוד של איכות החיים בעיר. קחו לדוגמה את ראש עיריית אוקלהומה סיטי מיק קורנט, שהיה רופא במקצועו. הוא הציב לתושבי עירו אתגר שנועד להתמודד עם התופעה של השמנת יתר. כ-50 אלף תושבים נענו לאתגר, ודיווחו באמצעות מכשירים לספירת צעדים על מספר הצעדים שהלכו מדי יום. היעד שהציב ראש העיר – הליכה של 3 מיליון מייל משותפים – הושג. מעריכים כי תושבי העיר השילו כ-500 טון ממשקל גופם. כפי שאורח חיים בריא מתחיל בהחלטה מודעת שפירושה לקיחת אחריות על העתיד, כך קורה גם בקבלת החלטות עירוניות. עיר מתחילה להיות בריאה כשההנהגה המקומית בוחרת בבריאות כדרך חיים.

ככל שהבחירה באורח חיים בריא נעשית מוקדם יותר, כך האפקט משמעותי יותר. למשל, ההולנדים נוהגים לשלוח את ילדיהם לבית הספר ברכיבה על אופניים (בכל מזג אוויר). רבים מהם עושים זאת כדי לחזק את תחושת המסוגלות אצל הילד, שבתורה מייצרת חוסן ומביאה לתחושה של אושר. אם כך, לסביבת מגורים שתומכת באורח חיים בריא כבר מגיל צעיר יש השפעה חיובית אדירה.

עיצוב בר קיימא

ערים בריאות מאמצות עיצוב אורבני, שמאפשר להן להימנע מבזבוז אנרגיה ומזיהום. למשל, בעיר רוטרדם שבהולנד עשו שימוש חוזר באנרגיה תרמית: קולטנים של חום שנפלט מהתאורה באזורי תעשייה הזרימו אנרגיה לבתים ולמשרדים. אופן החשיבה הזה עומד גם בבסיס פרקטיקות חדשות בתחום התכנון והבנייה, בין היתר שימושים זמניים של מבנים נטושים תוך שינוי ייעוד וניצול מיטבי של הקיים, מחזור פסולת בנייה באתר עצמו (on site) בתהליכי פינוי-בינוי, עיבוי הצמחייה הטבעית לשיפור איכות האוויר ועוד.

כולם ביחד

תכנון עירוני נכון תורם גם לחוסן הקהילתי, וזה במישרין משפיע על בריאותינו. אחד המחקרים המקיפים ביותר שנעשו בתחום של איכות חיים נמשך למעלה מ-75 שנים והשתתפו בו מאות אנשים. המחקר הזה העלה ממצאים רבים, אבל אפשר לתמצת אותם לכדי כך: האושר שלנו תלוי בקהילה שסביבנו והיא שמשפיעה על הבריאות, האושר ותוחלת החיים שלנו. אנשים שיש להם קשרים חברתיים ומשפחתיים ענפים, חיים טוב וארוך יותר. וגם כאן לתכנון העירוני ישנה תרומה מכרעת.

רחוב בקנה מידה אנושי מאפשר מפגש אקראי בין אנשים. כיכר עירונית מאפשרת לקבוצות של אנשים להתקבץ לפעילות משותפת. גינה ציבורית בלב שכונה מאפשרת לילדים להכיר ומפגישה בין משפחות, מבנים קהילתיים ונגישים מייצרים מוקדי מפגש והתכנסות תדירה. ובאותה מידה, תכנון עירוני יכול לגרום לתחושת ניכור ובדידות, לפגיעה בבריאות הנפשית ובחוסן הקהילתי. ברור באיזו עיר אנחנו רוצים לחיות.