חוסר וודאות, עצבנות גוברת, נדודי שינה, מתחים גדולים, חרדה, זעם, ייאוש, תחושת חוסר אונים וצורך עז לפעול. אלה רק חלק מהתסמינים הנפשיים המובהקים שישראלים רבים חשים בשנים האחרונות, מאז המגפה העולמית שנכנסה לחיינו בתחילת 2020 וגרמה לנו לתחושת חוסר וודאות והסתגרות בבתים. על פי סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המצב הבריאותי והנפשי של כמיליון אזרחים ואזרחיות בישראל הדרדר בעקבות הקורונה. עוד עלה מהסקר כי כ-19% מהנשאלים חוו החמרה במצבם הנפשי בשל משבר הקורונה.

בשנת 2022 החברה הישראלית נכנסה למשבר חברתי פוליטי חריף אשר ערער את תחושת הבטחון של אזרחים משני צידי המפה הפוליטית, הביא לקיטוב חברתי עמוק, חוסר אמון במערכת הפוליטית ולתחושה שאופייה של המדינה שלנו הולך להשתנות כך או אחרת. בעודנו נמצאים בשיא המשבר החברתי אשר במרכזו השיח על הרפורמה המשפטית, ב-7.10.2023 הגיעה השבת השחורה אשר פתחה את מלחמת "חרבות ברזל". מלחמה אשר העצימה אצל האזרחים את תחושת חוסר האמון בממשל המרכזי, וחוסר הבטחון בשל הכשלון ההגנתי. מאות אלפי אזרחים עזבו הכל והתגייסו לצבא או לפעילות אזרחית, והשגרה חוותה שיבוש קשה.

כאמור, הרפורמה המשפטית הביאה ישראלים רבים לתחושות קשות. רבים העידו שהרפורמה והמצב הכאוטי בישראל גובים מחיר נפשי קשה. מוקדי הסיוע דיווחו על עלייה חדה במספר הפניות, ומטפלים העידו שהמצב משפיע על רמת המועקה והמצוקה של האזרחים . התחושות אינן קשורות למחנה כזה או אחר- כולם חוו זאת. על פי נתונים של עמותת ער"ן (עזרה ראשונה נפשית), בין החודשים ינואר- מרץ 2023 נרשמה עלייה בפניות העוסקות במשבר בחברה הישראלית, כאשר 1 מכל 4 פניות לקווי הסיוע של העמותה בטלפון ובאינטרנט נבעה מדאגה ומלחץ לנוכח המצב החברתי במדינה. הפניות עסקו בהפגנות, במצב הכלכלי, במצב החינוך, מצב הביטחון, מעמד וזכויות נשים, הפילוג והשיח הכללי הרווח. מחקר ראשוני בנושא של החוג לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב העלה ממצאים דומים, שאותם תוכלו לראות בגלריית התמונות שבהמשך.

מתקפת הטרור הרצחנית שהתרחשה ב-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל שנפתחה בעקבותיה העלו בעשרות מונים את הביקושים לצריכת שירותי בריאות נפשיים. מנתוני בתי המרחקת הפרטיים, כשבועיים לאחר המלחמה עלה כי נרשם זינוק של בין 10% ל-20% בצריכת תרופות ללא מרשם שנועדו להרגעה, לטיפול בדיכאון, חרדה ושינה. מוקד ער"ן רשם עלייה חדה של מאות אחוזים במספר השיחות שהתקבלו. בעקבות הצורך המשמעותי בשירותי בריאות הנפש, משרד הבריאות הכריז כי יקים 100 בתים-מאזנים בשנה הקרובה שנועדו למנוע אשפוז פסיכיאטרי של מטופלים הנמצאים במשבר נפשי חריף, תוך מתן טיפול נרחב יותר מהניתן במרפאות-יום. כמו כן, במסגרת התכנית הלאומית לחוסן ובריאות נפשית, משרד הבריאות מתכנן להרחיב מרכזי חוסן קיימים ולהקים חדשים, לשפר את תנאי המטפלים בבריאות הנפש ולהוסיף תקנים רבים שיאפשרו להעניק את שירותי בריאות הנפש בצורה מיטיבית.

העיר

מחקרים מראים כי לערים יש השפעה מכרעת על בריאותו, רווחתו ושלומותו (wellbeing) של הפרט, הן בהיבטים הפיזיים והן בנפשיים. כדי לייצר השפעה על הבריאות הנפשית בצורה חיובית, ערים נדרשות להיות מרחב בטוח, חברתי, מכיל, שקט, בעל ראות ירוקות וטבע, המעודד ביצוע פעילות גופנית, שיטוט ומשחק. מתוך ההבנה הזו לגבי תפקידן המרכזי של הערים בבריאותו הנפשית של הפרט, ערים רבות בחרו לייצר תכנית אסטרטגית או עקרונות מנחים בעניין זה. ערים כמו מדריד, ברצלונה, שטוקהולם, ליסבון, טולוז, ורשה וגלזגו משקיעות תקציבים ומייצרות תכניות ארוכות טווח כדי לשפר את הבריאות הנפשית של תושביהן.

היותו של המרחב העירוני מרחב חברתי נעים לפרט הוא מהותי בהשפעה חיובית על הבריאות הנפשית. בשנים האחרונות גבר הדיון הציבורי סביב מחלת הבדידות המאפיינת את תקופתנו. מחד, העיר מאופיינת באתגר של הטרוגניות וגודל אוכלוסייה רחב שאינו מאפשר לייצר קהילתיות דומה לזו של הכפר. מנגד, העיר היא דוווקא הזדמנות ליצור מפגש חברתי משמעותי בין חברים, שכנים, עמיתים למקצוע, או בעלי עניין דומה בנושאים מגוונים באופן שהמרחב הכפרי אינו מאפשר. לכן, אחת ההתמקדויות המשמעותיות ביותר היא סביב נושא הבדידות והמפגש החברתי שהפרט חווה בעיר.

אחת הטענות שעלו במהלך סגרי הקורונה שוב ושוב לגבי עדיפות חיי הכפר אל מול חיי העיר היתה סביב אותם מרחבים ירוקים רחבים הזמינים לתושבי הכפר, ואכן בישראל רבים בחרו לעזוב את הערים ולעבור לגור במרחבים כפריים עם חצר רחבה או שדות ליד הבית. עם זאת, חשוב להדגיש כי אין זו גזרת גורל שעיר לא יכולה להיות בעלת מרחבים ירוקים משמעותיים, בעלי השפעה דרמטית על חייו של הפרט. ערים רבות באירופה משקיעות תקציבים משמעותיים על מנת ליצור יערות עירוניים גדולים, שדרות ירוקות נעימות להליכה וגינות קהילתיות שיאפשרו לפרט להנות מן הטבע באופן שישפיע חיובית על בריאותו הנפשית.