שטחים חומים: לא (רק) מה שחשבתם
שטחים המיועדים למבני הציבור יכולים לשמש גני ילדים ובתי ספר, אבל גם מקום לדיור עבור סטודנטים ובני הגיל השלישי, או לחילופין כשטחי מסחר ברי השגה – שימושים בעלי ערך לקהילה שמכניסים כספים לקופת הרשות המקומית.
"שטחים חומים" הוא מושג שהכתיב מינהל התכנון ולמעשה מגדיר קרקעות ושטחים מבונים שמיועדים לטובת מבני ציבור. רובנו חושבים על שטחים חומים בהקשר של בתי ספר, גני ילדים, מתנ"סים ומבני עירייה, אך למעשה, התיקונים שבוצעו לאורך השנים בחוק התכנון והבנייה מאפשרים כיום שימושים רבים יותר באותם שטחים חומים. כך למשל, ניתן להשתמש בשטחים חומים לטובת מגורים מיוחדים כגון מעונות סטודנטים ודיור מוגן. החרגה נוספת היא האפשרות להמיר כ-20% מהשטחים החומים לטובת שימושים סחירים שאינם לצרכי ציבור.
אם בעבר שטחים חומים ומבני ציבור היו בעיקר מקור להוצאות של הרשויות המקומיות, כיום אנחנו רואים יותר ויותר רשויות מקומיות שבוחנות כיצד למנף את שטחים אלה שברשותן בכדי לייצר לעצמן הכנסות. הגישה הישירה ביותר היא השכרה של שטחים חומים לגופים שמעוניינים לקיים בהם פעילויות לתועלת הציבור כגון מוסדות תרבות, מוסדות לפעילויות חינוך בלתי פורמלי (כמו מתנ"סים), כמשכן לבתי ספר פרטיים או לקהילות מקומיות שזקוקות למבני קבע. דוגמא לשימוש כזה הוא פרויקט בית האומנים שהובלנו במועצה האזורית אשכול. עבור הרשות המקומית, דרך נוספת להפיק הכנסות משטחים חומים היא להוסיף להם שטחים סחירים אשר יושכרו למשתמשים שונים. פעולה זו יכולה להיות מכוונת אך ורק לטובת הכנסות, אך ניתן להשתמש בה גם לטובת שטחי השכרה ברי השגה שיכולים לסייע למשל לעסקים קטנים בתחילת דרכם או בכדי לצמצם תפוסות של ג'נטרפיקציה מסחרית באזורים בהם קיימת דחיקה עקב עליית מחירי נדל"ן.
שימוש בשטחים חומים לטובת מגורים מיוחדים הוא אפשרות נוספת שיכולה להניב לרשות המקומית הכנסות, לצד תועלות נוספות. כך למשל, רשות המעוניינת "להצעיר" מרחבים עירוניים יכולה להשתמש בשטחים החומים כמגורי סטודנטים. לחילופין, במטרה למנוע דעיכה דמוגרפית בשכונות מסוימות אפשר להשתמש באותם השטחים כבסיס לדיור מוגן לגיל השלישי. הקצאת השטח לדיור בר השגה יכול לתרום להגדלת המגוון האנושי בעיר, באמצעות מתן הזדמנות לאוכלוסיות מוחלשות להשתלב במרקם העירוני.
שטחים חומים בתוך מתחמי תעסוקה מעלים לעתים את השאלה – מה ניתן לעשות בהם? זאת, בהינתן העובדה שפעמים רבות הם מרוחקים מאזורי המגורים. עבור מקרים כאלה קיימים מספר פתרונות. עיריית רמת גן למשל הקימה מרכז תעסוקה שיקומי בתוך מתחם הבורסה. עיריית הוד השרון מתכוונת להקים מרכז חדשנות בלב אזור התעשייה נווה נאמן על פי פרוגרמה שגיבשנו עבורה, ועיריית קריית מלאכי הקימה מרכז צעירים בלב המרכז המסחרי הוותיק של העיר. אלא שהעירייה לא תמיד צריכה למצוא לשטחים הללו "פתרונות" בעצמה, משום שפעמים רבות ניתן לאתר יזמים שיציעו שימושים ציבוריים בשטחים חומים שמשולבים בתוך מבנה סחיר שימושים אלה נמצאים בסינרגיה עם השימושים האחרים במתחם ויש בכוחם לייצר מכפיל כוח למוקד התעסוקה, תוך שהרשות זוכה להכנסות מהשכרת השטח החום.
לסיכום, השימוש בשטחים חומים אינו קשיח כפי שהיה בעבר ורשויות יכולות למצוא דרכים להשתמש בהם בצורה שמאפשרת להן לזכות בהכנסות חדשות. באותה הנשימה, המהלך יכול לתרום לקידום תועלות ציבוריות וקהילתיות שמחזקות את המרקם העירוני ומשרתות את כלל התושבות והתושבים.