int(166)
בתחנות התת קרקעיות של הרק"ל אין מסחר, וזה ממש בסדר
במחקר שערכנו על מקרי בוחן מהעולם, מסתבר שיש כמה הצדקות אורבניות מצוינות להיעדר מסחר בתחנות תת קרקעיות של מערכות להסעת המונים כמו הרכבת הקלה. אלה תובנות חשובות לתכנון שעוד יגיע לקווים עתידיים במקומות שונים בישראל
"לא יכלו לשים פה איזה דוכן שמוכר קפה?", "תראו כמה אנשים עוברים פה ביום – איך לא שילבו מסחר בתחנה?" – גם אלה תגובות שיצא לנו לשמוע בשטח ולקרוא ברשתות החברתיות, בעקבות הפעלת הקו האדום של הרכבת הקלה, שבשעה טובה החל לפעול בחודש שעבר. עם פתיחתה, תושבי גוש דן פקדו אותה בהתלהבות, כשהם נוסעים הלוך וחזור בין התחנות השונות, שביניהן כ-10 תחנות תת קרקעיות. על אף שהיעדר שטחי המסחר בתחנות התת קרקעיות ידוע כבר מזמן, עכשיו כשהקו פעיל, הציבור הרחב שמשתמש ברק"ל רואה (ומרגיש) בפועל את המחסור בשטחי מסחר בתת הקרקע של התחנות, וחלקו גם מבקר זאת. חשוב לשאול – האם הביקורת מוצדקת?
בחודשים האחרונים, כחלק מליווי ההיערכות של עיריית ירושלים והתאגידים העירוניים שלה לסלילת רכבות קלות וכבדות בתת הקרקע, עסקנו בדיוק בסוגייה זו. בכדי לתת תשובה לשאלה, בדקנו מה קורה בעולם במספר ערים מרכזיות שבהן יש תחנות רכבת תת קרקעיות. כחלק מהמחקר, נחשפנו גם לסיורים מצולמים בתחנות מטרו.
בסך הכל, מסקנות המחקר הגיוניות למדי. בכל התחנות שסקרנו, החל מרוטרדם שבהולנד, מאלמו שבשוודיה, עבוד במדריד וברצלונה שבספרד ועד קופנהגן שבדנמרק ובריסל בירת בלגיה, כמעט ואין מסחר בתחנות תת קרקעיות. המעט שקיים, הוא מסחר "מהיר" באופיו – חנויות נוחות וחנויות המאפשרות למשתמשים לקחת משהו על הדרך. לרוב, שטח החנויות האלה קטן (פחות מ-15 מ"ר) או מסתכם בדוכנים כחלק מחללים גדולים הממוקמים כך שלא יפריעו לתנועת הולכי הרגל החולפים במקום. באופן לא מפתיע, המסחר בתת הקרקע מתוכנן כך שיהיה מסחר נלווה – מסחר אשר משרת את המטרה העיקרית של המבנה התת קרקעי – מרחב תנועה של אנשים אל אמצעי תחבורה רבת קיבולת ומהם. זאת, משום שכל שימוש נוסף עלול לייצר הפרעה לתנועה ובכך לפגוע בתפקוד המבנה.
אז איפה כן ראינו מסחר בתחנות של רכבות קלות ומערכות הסעת המונים נוספות? מעל הקרקע, בין אם בקומת הכניסה כאשר התחנה משולבת במבנה עילי, או ברחוב שבו ממוקמת הירידה לתחנה התת-קרקעית. למעשה, כאשר מבינים את התפקיד של התחנות ואת סדר העדיפויות העירוני, ברור מאד מדוע יש מעט מסחר מתחת לקרקע: אנחנו רוצים שאנשים יישהו במרחב הציבורי מעל הקרקע ובכך יהפכו אותו לחי ושוקק. זו הסיבה שמסחר שאינו מסחר מהיר לא מתאים להיות ממוקם מתחת לקרקע, שכן הוא ימשוך אליו את תשומת הלב מהמקום החשוב יותר – הרחוב. בנוסף, אנשים לא רוצים לשהות מתחת לקרקע זמן רב, זה לא מקום לשוטטות ולכן למסחר ששואף להצליח אין מה לחפש שם. כי על אף כמות האנשים הגדולה החולפת במקום, אין לאנשים קשב להוציא כסף, משום שרובם ממהרים לצאת או להיכנס בדרכם אל היעד.
לכן, אי שילוב המסחר בקומות התת-קרקעיות של הקו האדום היה החלטה נכונה. אפשר בהחלט, ונכון מבחינה אורבנית, להסתפק במכונות האוטומטיות, כמו אלה שיש ברציפי הרכבת הכבדה, או בדוכנים בודדים לקפה שיוצבו לפני שערי הכרטוס בצורה שלא תפריע לתנועת נסועים.
