מטלות ציבוריות- מה זה ומי באמת מרוויח מזה?
בשנים האחרונות, אנחנו שומעים יותר ויותר את המונח 'מטלות ציבוריות'. מנגנון המטלות הציבוריות שניתן לכנות גם בשם 'מטלות יזם'- מתייחס למצב בו רשות מקומית מטילה על יזם פרטי פיתוח של תשתיות, מבנים או מרחבים המיועדים לרווחת הציבור.
למה בכלל צריך מטלות יזם?
כאשר יזם בונה מבנים, במיוחד למגורים, הוא מעמיס על השכונה ועל הרשות בין עשרות למאות תושבים חדשים לכל בניין, אשר אמורים לקבל שירותים איכותיים- החל מגני ילדים ובתי ספר, דרך מוסדות דת, רווחה ובריאות. בנוסף, אותם תושבים זקוקים לדרכים לנסוע בהן, ולמרחב ציבורי לשהות בו ולתשתיות שיזינו את כל אלו. ככל שהמיזם גדול יותר הוא מטיל מעמסה כבדה יותר על הרשות המקומית הנדרשת לספק את השירותים לתושבים החדשים שהתווספו.
מצב בו לרשות אין את היכולת לספק את כלל השירותים הנדרשים, יכול לעכב ואף למנוע את הפיתוח המבוקש. שימוש במנגנון של מטלות יזם מאפשר לעודד את היזמים לקחת חלק בפיתוח התשתיות הללו.
סיבה נוספת לביצוע של מטלות יזם היא פיתוח במרקם בנוי, תהליך שקורה יותר ויותר במסגרת תוכניות התחדשות עירונית. במצב כזה, כמות השטחים המיועדים למבני ציבור מוגבלת, ולרשות אין מספיק שטח קרקע עבור כל מבני הציבור הנדרשים לאוכלוסייה הגדלה. לכן, יש צורך בהקצאת שטחים מבונים או פתוחים בקרקעות הפרטיות. זאת הסיבה שאנו רואים יותר ויותר גני ילדים ומוסדות ציבור קטנים עד בינוניים (לעיתים 1,500 מ"ר) בתוך בנייני מגורים פרטיים.
התמורה שהיזם מקבל עבור המטלות היזם יכולה להשתנות ותלויה בהסכמים הספציפיים הנרקמים בין היזם לרשות המקומית. משא המתן בין הצדדים ינוע בין סף עליון ששומר על רווחיות הפרויקט ליזם, לסף תחתון של אספקת השירותים המחייבים לציבור.
מנגנון המטלות הציבוריות מאפשר איזון בין הרווח שהיזם הפרטי מפיק מפיתוח הקרקע לבין העלויות שהפיתוח מוסיף על הרשות המקומית וההשפעות החיצוניות השליליות שלו. עם זאת, לא מדובר בבור ללא תחתית והנושא כאמור איננו קבוע בחוק. לפיכך, מנגנון זה נקבע בדרך של משא ומתן בין הרשות המקומית ליזם, ומתאפשר ככל שליזם ישנה רווחיות מהפרויקט.
כאשר משתמשים במנגנון זה באופן מדוד, ובתכנון הצופה פני עתיד, כולם יכולים לצאת נשכרים- היזם שייהנה מעליית ערך הפרויקט, הרשות המקומית שתחסוך בהוצאות פיתוח והתושבים שיהנו משירותים ציבוריים קרוב לבית.