int(166)
מהפכת רובעי החדשנות- כוריאוגרפיה של הזדמנויות
העשורים האחרונים מסמנים תפנית דרמטית בתפיסת הפיתוח הכלכלי-אורבני בערים המובילות בעולם. המעבר מפארקי תעשייה מסורתיים ומפארקי תעסוקה מבודדים לרובעי חדשנות משקף הבנה עמוקה של האופן שבו נוצרת חדשנות במאה ה-21. רובעי החדשנות, הממוקמים בלב אזורים עירוניים תוססים, מייצרים מערכת אקולוגית שלמה התומכת בחדשנות – החל ממחקר אקדמי פורץ דרך, דרך יזמות צעירה, ועד לפיתוח תעשייתי מתקדם.
שינוי הפרדיגמה הזה איננו מקרי. הוא משקף שינויים מהותיים שחלו בתפיסה התכנונית, בכלכלה המודרנית ובאופן שבו מתרחשת חדשנות. – בפשט הדברים, רובעי חדשנות מבוססים על הגישה התכנונית של עירוב שימושים, והופעתם בשנים האחרונות לצד נטישת פארקי תעסוקה המסורתיים, מציגה את שינוי הגישה התכנונית מzoning לעירוב שימושים אינטנסיבי כאשר הדור הצעיר של עובדי ההייטק והמדענים מעדיף סביבת עבודה אורבנית ותוססת, המשלבת אפשרויות תעסוקה עם איכות חיים גבוהה ושמחים במיוחד כשאינם צריכים לעבור דרך ארוכה ממקום מגוריהם למקום עבודתם.
שינוי זה משתלב בצורה יוצא דופן עם תפיסת החדשנות שמגיעה אלינו מתעשיית ההיי-טק של open code- בעוד שבעבר חדשנות נוצרה בעיקר בתוך צוותים סגורים במעבדות מבודדות, כיום היא מתרחשת יותר ויותר דרך שיתופי פעולה, מפגשים בלתי צפויים והפריה הדדית בין תחומים שונים.
זה למעשה מה שמכונה "אפקט הכוורת" – היתרונות העצומים שנוצרים כאשר מרכזים יחד במרחב גיאוגרפי מצומצם את כל השחקנים הרלוונטיים ליצירת חדשנות. כאשר חוקרים, יזמים, משקיעים ואנשי תעשייה נפגשים באופן יומיומי בבתי קפה, במסדרונות האוניברסיטה או במרחבים הציבוריים, נוצרות הזדמנויות חדשות שקשה לייצר בכל דרך אחרת.
אבני היסוד של רובע חדשנות מצליח
במרכז כל רובע חדשנות מצליח עומדים מוסדות עוגן חזקים – בדרך כלל אוניברסיטאות או מכוני מחקר מובילים. מוסדות אלה מספקים את התשתית המחקרית והמדעית, מושכים כישרונות צעירים, ומייצרים את הידע החדש שעליו מבוססת החדשנות. בסמוך למוסדות העוגן מתפתחת שכבה של חברות – החל מסטארט-אפים צעירים ועד לתאגידי ענק המקימים מרכזי מו"פ בקרבת מקור הידע והכישרונות.
המרחב הפיזי ברובעי החדשנות מתוכנן בקפידה כדי לעודד מפגשים ושיתופי פעולה. חללי עבודה משותפים, מעבדות מתקדמות ומרכזי חדשנות מספקים את התשתית הפיזית הנדרשת לחברות צעירות ולשיתופי פעולה. מרחבים ציבוריים איכותיים, בתי קפה ומסעדות מייצרים את ההזדמנויות למפגשים הבלתי פורמליים שמהם צומחים רעיונות חדשים.
שכבה נוספת וחיונית היא מערך השירותים התומכים. משקיעים, עורכי פטנטים, יועצים עסקיים ונותני שירותים מקצועיים אחרים מספקים את התמיכה הנדרשת להפיכת רעיונות חדשניים למוצרים ושירותים מסחריים. הנוכחות של כל השחקנים הללו במרחק הליכה זה מזה מאיצה משמעותית את תהליכי החדשנות והפיתוח.
אך מעבר לתשתית הפיזית והעסקית, רובעי חדשנות מצליחים מצטיינים גם בבניית קהילה חזקה. אירועים מקצועיים, תכניות האצה והכשרה, ופעילויות חברתיות מייצרים את הדבק החברתי שמחבר בין כל השחקנים ומעודד שיתופי פעולה חדשים.
המודל הישראלי: חיפה ובאר שבע מובילות את הדרך
בישראל, שתי ערים מובילות את מהפכת רובעי החדשנות. בחיפה, הרובע הצומח בשכונת ואדי סאליב, בסמוך לטכניון ולמרכז העיר התחתית, משלב בין המצוינות המחקרית של הטכניון לבין המורשת התעשייתית של העיר. הרובע מתמחה בתחומי הביו-טכנולוגיה והרפואה הדיגיטלית, תוך ניצול הקרבה לבתי החולים המובילים באזור.
בבאר שבע, רובע החדשנות המתפתח בסמוך לאוניברסיטת בן-גוריון מתמקד בטכנולוגיות מדבר (DeserTech) ובינה מלאכותית. הרובע נהנה משיתוף פעולה הדוק עם פארק ההיי-טק המתפתח של העיר ועם בסיסי צה"ל הטכנולוגיים שעברו לנגב, ומציע מודל ייחודי של שילוב בין אקדמיה, תעשייה וביטחון.
