המגזין העירוני של Build

מדיניות מזון עירונית – כיצד ערים יכולות לעצב מחדש את מערך המזון העירוני?

מדיניות מזון עירונית היא תחום מתפתח בעולם, עם יותר ויותר ערים המאמצות גישות אסטרטגיות לשיפור מערכות המזון המקומיות. החל מהגדלת הנגישות למזון בריא, דרך צמצום בזבוז המזון ועד פיתוח חקלאות עירונית – ערים הופכות לשחקן משמעותי בעיצוב עתיד המזון. איך הן עושות זאת, ומה אפשר ללמוד מהן?

מאמר / אבינועם אדרי
מרץ 19, 2025

בשנת 2015 נחתמה "אמנת מילאנו לקידום מדיניות מזון עירונית", שבה התחייבו מעל 100 ערים בעולם לפעול לקידום מדיניות מזון עירונית תוך יצירת מסגרת עבודה משותפת. האמנה כוללת שישה תחומי מדיניות מרכזיים: ממשל, תזונה, שוויון חברתי וכלכלי, אספקה ושיווק, וצמצום בזבוז מזון, לצד 37 פעולות שונות לקידום התחום. כיום, כעשור לאחר מכן, למעלה מ-240 ערים כבר חתומות על האמנה ופועלות לשיפור מערכות המזון העירוניות, החל ממיזמים חינוכיים ועד פיתוח תשתיות עירוניות ייעודיות.

הקשר בין מזון לאתגרים עירוניים

המזון העירוני אינו סוגיה מבודדת – הוא משפיע על נושאים קריטיים כגון משבר האקלים, בריאות הציבור, וצמצום אי-שוויון חברתי. גם בישראל ניכרת עלייה בהכרה בנושא, עם מספר ערים ישראליות שכבר חתמו על האמנה וקידמו תוכניות ייעודיות בתחום. עם זאת, עדיין נותר פער משמעותי בין הצהרות למדיניות אסטרטגית כוללת.

מיוזמות נקודתיות לאסטרטגיה עירונית

השינוי המשמעותי ביותר בתחום בעשור האחרון הוא המעבר מיוזמות נקודתיות ליצירת מתווה אסטרטגי רחב העוסק בתחום המזון בקנה מידה עירוני. דוגמה לכך היא ניו יורק, שאישרה בשנת 2021 תוכנית מזון לעשור הקרוב. התוכנית מתמקדת בחמישה יעדים עיקריים: הבטחת גישה למזון בריא ; קידום כלכלה מבוססת מזון ליצירת מקומות עבודה; חיזוק שרשראות אספקה; פיתוח מערך ייצור, הפצה וסילוק מזון באופן בר-קיימא; ותמיכה במערכות ובידע ליישום התוכנית.

בין הפעולות שקידמה ניו יורק ניתן למנות סבסוד רכישת פירות וירקות לאוכלוסיות הזכאות לתלושי מזון ,פיתוח תוכניות חינוכיות לתזונה בריאה, הקלות רגולטוריות לעסקים קטנים בתחום המזון, והשקעה בתשתיות שווקים סיטונאיים. תוכנית זו אף כוללת מערך מעקב ודיווח תקופתי, כולל דוח יישום שפורסם בשנת 2023.

באירופה, במסגרת תוכנית Food Trails,  פועלת רשת של 11 ערים, לפיתוח מדיניות מזון עירונית יישומית על בסיס עקרונות אמנת מילאנו. במסגרת פרויקט זה קודמו עשרות יוזמות שונות בערים ואף תוכניות מדיניות כוללות דוגמת אסטרטגיית המזון של ברמינגהם וקופנהגן.

 

מהצהרות למעשים – כיצד ערים מקדמות מדיניות מזון?

דיון זה מוביל אותנו לסוגייה הבאה – איך ערים מקדמות בפועל מדיניות מזון עירונית ? ומה הוא ארגז הכלים העומד לרשותם ? כלל למרות השונות בין ערים, מרבית הפעולות בתחום מתכנסות לארבע קטגוריות מרכזיות.

הראשון מבניהם הוא קידום תזונה נכונה ובת קיימא היכולה לבוא לידי ביטוי בפיתוח תוכניות חינוכיות לבתי ספר, קמפיינים עירוניים והתאמת תפריטים בקפיטריות מוסדיות. בהקשר הישראלי הדוגמא הבולטות ביותר היא תוכנית "בתיאבון" של עיריית תל אביב יפו אשר מקדמת מגוון רחב של פעולות חינוכיות בנושא.

קטגוריה נוספת אשר זוכה לתשומת לב בעשור האחרון הוא תחום צמצום בזבוז ואובדן מזון, נוכח החשיבות הרבה שלו בהקשר של הבטחת ביטחון מזון וצמצום המשבר האקלימי. קידום מדיניות בתחום יכולה לבוא לידי ביטוי הן במסגרת קמפיינים ציבוריים, ותמיכה בארגוני מגזר שלישי העוסקים בהצלת מזון אך כמו כן גם בהקמת מרכזים  לאיסוף עודפי מזון מבתי עסק והעברתם לאוכלוסיות נזקקות או בפיתוח תשתיות לאיסוף פסולת אורגנית ולהפיכתה לקומפוסט, במטרה לצמצם בזבוז ולייעל את מחזור המזון העירוני.

לצד צמצום בזבוז מזון וקידום תזונה נכונה הרחבת הנגישות למזון מהווה נדבך מרכזי בכל מדיניות מזון עירונית. זה יכול לבוא לידי ביטוי במסגרת הקמת שווקי איכרים וחיזוק הקשר בין הצרכן ליצרן כפי שנעשה בליובליאנה שם העירייה ישמה סדרת צעדים: הקמת שוק איכרים שבועי, הרחבה של שווקים עירוניים קיימים ותמיכה ביוזמות של מכירה ישירה. במקביל אנחנו יכולים לראות פעולות של עיריות ואף גופים ממשלתיים השואפים להגדיל את התמהיל הקמעונאי בשכונות ואזורים בהם יש נגישות נמוכה למזון.

לבסוף ישנו את העיסוק בחיזוק היצור המקומי. כלל אף על פי שהערים אינן מוקדי יצור חקלאי משמעותי, פיתוח של חקלאות עירונית מספק תועלות סביבתיות וחברתיות רבות משינוי הרגלי תזונה ועד למחזור פסולת אורגנית. מעבר לחקלאות עירונית בתוך גבולות העיר ערים יכולות לטפח מערכת יחסים מטיבה עם השטחים החקלאיים תוך שימורם ופיתוח שותפויות אזוריות.

מהזירה הבינלאומית לשדה המקומי

נוכח משבר האקלים, חוסר היציבות הגלובלי והעלייה במחלות כרוניות, מדיניות מזון עירונית צפויה לתפוס מקום מרכזי יותר בשיח הגלובלי. בהקשר העירוני הישראלי, יש יוזמות נקודתיות  אך המגמה ברורה – בעשור הקרוב תחום המזון יהפוך לחלק אינטגרלי מהשיח העירוני.