חופשה במע"ר – למה דווקא עכשיו תיירות באזורי תעסוקה

עסקים, תרבות, בילוי, פנאי ומגורים, הולכים יד ביד בשנים האחרונות ברחבי העולם וכך גם בישראל. התובנה שאזורים המבוססים על שימוש אחד ויחיד, כגון אזורי תעסוקה בלבד, אינם בעלי חוסן מפני משברים, מתחזקת ומובלטת ביתר שאת בתקופה כמו מגיפת הקורונה. אבל האמת היא שאין צורך רק במשברים חולפים כדי לשים את האצבע על שינוי שקורה בשטח ואת הצורך בו.

שינויים רבים בעולם התכנון בעשורים האחרונים, כמו הנטייה להעדיף עירוב שימושים על פני איזור (zoning), מובילים את מקבלי ההחלטות לבחון את האפשרות למקם עוד ועוד שימושים זה לצד זה בדרכים שבעבר, רובנו הגדול היה מרים גבה לנוכח החלטות אלו. כזו היא הנטייה להקים מלונות באזורי העסקים המרכזיים בערים שונות ברחבי העולם, כמו לונדון, סינגפור ועוד.

עולם התיירות הינו עולם מורכב ומשתנה בתדירות גבוהה, וככזה עליו להתאים את עצמו לשינויים תרבותיים ברחבי העולם. ניתן לראות זאת במגמות תיירותיות כגון תיירות עסקית (business tourism) הנותנת מענה למבקרים רבים בכנסים, ועידות, ואירועים עסקיים אחרים, או תיירות תעשייתית (industrial tourism) המושכת מבקרים סביב תעשיות כמו ייצור יין או גבינות ואפילו סביב מבני תעשיה מתחדשים (כגון El Matadero  במדריד או Battersea בלונדון).

תופעות אלו משקפות מגמות הולכות וגוברות סביב הצורך והמשיכה של רבים להשתכן בסמוך ל"חיים הפועמים" של העיר וסביבתם – סביב המקומות שבהם פעילות אנושית מרתקת מתרחשת יום יום. לאזורי תעסוקה ישנו פוטנציאל גדול להפוך למרכזיים בפעילות כזאת, עקב יכולתם למשוך זרם מבקרים, עובדים ותושבים גדול ומגוון מדי יום.

פעילות זו אף לעיתים מושכת אליה תרבות מקומית, כמו מועדונים שונים וברים באזורי תעסוקה בערים. עסקים הנותנים מענה בשעות היום והלילה יוצרים צורך אצל תיירים שונים לשהות בקרבתם בכדי לקחת חלק פעיל בפעילות השוקקת והמושכת של ערים שונות בעולם. מצד אחד, שינויים אלו דורשים דרך מחשבה חדשה על הפונקציות שאותן ממלאים המלונות ושאר אתרי התיירות במרחב כזה. מהצד השני, על מקבלי ההחלטות בעירייה לחשוב מחדש על האופן שבו מוקמים אזורי תעסוקה בדגש על הפונקציות החדשות שצריכות להימצא בו במטרה להגדיל את מגוון השימושים הקיים ולתת מענה לתושבים ומבקרים כאחד במהלך כל ימות השבוע.

אם בעבר מלון נחשב כמקום שהייה לתיירים ובו הם בעיקר נופשים בצורות שונות, כיום מלונות רבים המתמקמים באזורי תעסוקה ראשיים מבקשים להיות גם מרכזים (hubs) למגוון אנושי ותעסוקתי במהלך היום. זאת, בכדי למשוך מגוון מבקרים – מקומיים או תיירים – לפעילויות שונות במהלך היום והשנה.

כזה הוא ה-Volkshotel באמסטרדם. ברחוב Wibautstraat באמסטרדם, הרצוף בעסקים, מגורים ומבני אקדמיה, המבנה של volkshotel אינו זר לאמסטרדמים. המבנה שעמד במשך 45 שנה כמערכת העיתון VolksKrant (עיתון העם) שינה את ייעודו ב2014 למלון שהוא קודם כל קרקע פורייה לפרילנסרים יצירתיים, אמנים, בליינים, וכן… גם לתיירים. רחוב wibaustraat אינו הבחירה הראשונה עבור מלון בעיר אמסטרדם משום שהוא עמוס משרדים, עסקים שונים, ומגורים מודרניים. אם תשאלו את המקומיים, הם יודו שעבורם הוא נחשב אחד הרחובות המכוערים בעיר. עם זאת, ה-Volkshotel מיצב עצמו כמרכז פעילות משמעותי ברחוב ובסביבתו. המלון מציע חלל עבודה ובית קפה בלובי הראשי שלו, חללי עבודה משותפים, מרחבים להשכרה, וגג לאירועים.

כל אלה נשמעים כמו מרחבים שמלונות רבים כבר אימצו לעצמם, אבל השוני המשמעותי הוא קהל היעד של אותם החללים, שאינו תיירים בלבד. בפועל, תושבים רבים מגיעים למקום כדי לעבוד, להיפגש ולקחת חלק באירועים שונים במלון. כאמצעי למשיכת הקהל, המלון מארח הופעות שונות מידי שבוע ומשתתף באירועים מקומיים רבים – מפסטיבל מוסיקה אלקטרונית ועד אירועים עסקיים קהילתיים של הרחוב. ה-volkshotel הוא דוגמה אחת מיני רבות לאופן שבו מלונות ושאר מבני תיירות צריכים לתפוש את תפקידם בצורה חדשה במרחב תעסוקתי שהולך ונהיה מגוון. התיירות ניזונה מהפעילות העסקית-תרבותית באזור שסביבה, ותורמת חזרה לאקוסיסטם ביצירת שטף קבוע של מבקרים ומקומיים המגיעים להיפגש, לעבוד, לחוות ולקחת חלק יחד במרחב המציע שימושים שונים.

מהצד של המתכננים ומקבלי ההחלטות, עלינו לתת את הדעת לכך שאזורי התעסוקה שלנו צריכים לאפשר ולמשוך שימושים מגוונים ושונים מבעבר בכדי לתחזק מציאות זו. מגמת התיירות באזורי תעסוקה מושכת עוד ועוד יזמים מתחומים שונים ומאלצת את מקבלי ההחלטות לחשוב מחדש על המע"רים בערים שלנו. אם עד היום התרגלנו לחשוב על מע"רים (Central business district, CBD, מרכזי עסקים ראשיים) כמרכזי העסקים והתעסוקה בערים שלנו, היום אנחנו מזמינים אתכם לחשוב עליהם בדרך חדשה – Recreational business district או בקיצור RBD. תרשו לנו להציע מונח עברי חדש – מע"פ (מרכז עסקים ופנאי).

מיקומו האידיאלי של המע"פ הוא בתוך העיר ולא מחוצה לה, משום שהוא לוקח חלק פעיל בחיי העיר ובפעילות הכלכלית שלה. משמעותו המקורית של המונח הוא אזור המתמחה בעסקים שנותנים מענה לפעילויות פנאי שונות עבור תיירים ומקומיים כאחד – מבתי קפה, ברים, מועדונים ועוד. תכנון המע"פ גם מתחשב בשטחים ציבוריים איכותיים המאפשרים בילוי ומפגש בצורה נוחה ונעימה לכל אורך שעות היממה.

הקונספט של המע"פ אינו מוגבל כמובן רק לעסקי בילוי ופנאי. יכולים להיכלל בו משרדים שונים מתחומי ההייטק, עריכת דין, פיננסים, חללים לאמנים ומעצבים ועוד. השימוש בדרך חשיבה תכנונית ותפיסתית של אזורי תעסוקה כמע"פ ולא מע"ר מאפשרת לפנות לקהל רחב יותר של מבקרים, יזמים מתחומים שונים ובעלי עסקים פוטנציאליים. למרחב תעסוקתי כזה ישנם כמה יתרונות בולטים: (1) הוא עמיד יותר מפני משברים שונים המרחיקים קהלים מסוימים לתקופות שונות ובפני העונתיות שמאפיינת את עולם התיירות. (2) השעות והימים שבהם עובדי המשרדים אינם נוכחים בעבודה מקבלים חיזוק משמעותי מקהלים אחרים הנמשכים למקום. (3) גיוון הפעילות האנושית במרחב משותף (כלכלית, טכנולוגית, תרבותית, חברתית ועוד) יוצר הפריה הדדית ואקוסיסטם עם רשתות חברתיות חזקות המעודדות פעילות חדשנית ומפגשים מפתיעים.

מלון אחד או שניים באזורי תעסוקה לא יעשה את השינוי לבדו, אבל הם יכולים להיות סוכני שינוי משמעותיים אם תפקודיהם מגוונים ומותאמים לצרכים השונים של מבקרי האזור. פונקציות כגון מרחבי עבודה משמעותיים המפגישים בין יזמים ויזמיות מקומיים, חללי תרבות ובילוי המספקים סיבה הגעה של קהלים מגוונים, ובית קפה למפגש חברתי יהפכו את המקום לרלוונטי לקהל הולך ומתרחב, אם מבחוץ ואם מתוך העיר. תיירות באזורי תעסוקה היא מגמה הולכת וגוברת והזדמנות ענקית לערים שלנו. אם נדע להבין, לתכנן וליצור אזורי תעסוקה שמפתיעים אותנו ואת המבקרים כל פעם מחדש, כל הצדדים יהיו מורווחים.

-אנחנו ב-build מזמינים אתכם להיפגש איתנו ולתכנן ביחד את אזורי התעסוקה בעיר שלכם. החל מניתוח וזיהוי הפוטנציאלים, גיבוש פרוגרמה ותכנית כלכלית, דרך ניתוח התנועה האנושית ועד תכנון אסטרטגי, מיצוב והעמדת תכנית אופרטיבית. אנחנו מלווים עשרות אזורי תעסוקה ברחבי הארץ עם צוות מגוון ומקצועי, שמספק תכנון וייעוץ הוליסטיים.

מוזמנים לדבר איתנו ב- we@bld.co.il

רוצים לקרוא עוד? אפשר כאן:

• Seken, Aday, et al. "Role of Model Recreational Business District in Urban." Journal of Environmental Management & Tourism8 (24) (2017): 1623-1627.‏
• Stansfield Jr, C. A., & Rickert, J. E. (1970). The recreational business district. Journal of leisure Research, 2(4), 213-225.‏
• From newsroom to hotel room: Volkshotel opened in former building Volkskrant – GreaterVenues.com
• Volkshotel – Architectuur.nl
• Home (knowledgemile.amsterdam)