העיר מתפזרת ללוקאליות עירונית
בשני העשורים האחרונים גוש דן הפך ממוקד יחיד של תעסוקה ושירותים למטרופולין רב מוקדי. מגמה זו, המשלבת תהליכי לוקליזציה, תורמת לחיזוק הכלכלה המקומית ומאפשרת לתושבים לשלב בין עבודה לחיים אישיים במרחבים נגישים ומגוונים.
מבלי ששמנו לב, גוש דן השתנה בשני העשורים האחרונים. אם בעבר גוש דן היה "מדינת ת"א" – עיקר השירותים המטרופוליניים והתעסוקה התרכזו בעיר ת"א-יפו, כבר כמה שנים שגוש דן הפך למטרופולין פוליצנטרי (רב מוקדי) המשלב מספר מוקדי תעסוקה ושירותים מטרופוליניים המתפרסים מלב ת"א על פני כל טבעות המטרופולין – מנתניה בצפון, פתח תקווה במזרח וראשון לציון ואשדוד בדרום.
תהליך הפיזור של גוש דן אינו תהליך הנובע רק מתכנון, אלא גם מעליית המחירים בלב המטרופולין, העומס על מערכת הכבישים וההתרחקות (במונחי זמן) של מוקד התעסוקה העיקרי מתושבי גוש דן. לצד הדחיפה של הרשויות המקומיות לתוספת שטחי תעסוקה, כל אלו הובילו להגברת הביקושים לתעסוקה מחוץ ללב המטרופולין בד בבד עם גידול האוכלוסייה באזורים אלה – התפתחות שהובילה ליצירה של מוקדי משנה שהלכו והתפתחו.
אך לא רק מוקדי התעסוקה המרכזיים בגוש דן התפתחו, גם מוקדים עירוניים מקומיים נוספים, בעלי עוצמות נמוכות יותר, התחזקו. מרחבים עירוניים עשירים בשירותים ציבוריים ומסחריים נתנו מענה לצורך של התושבים לצרוך שירותים קרוב לבית ולחוות סביבה מעניינת.
במקביל, שינויים בשוק התעסוקה – בשל הרצון לעבוד קרוב לבית, האפשרות לעבודה מרחוק, והצורך של הדור הצעיר לעבוד כעצמאים – הובילו לגידול בביקוש לתעסוקה במקומות התומכים בעבודה מרחוק בסביבה הקרובה אליהם. בין אם מדובר בחללי עבודה שיתופיים בשכונות ובין אם מדובר בעסקים קטנים בסביבת מגוריהם, לוקליזציה זו תרמה לחיזוק מוקדי העסקים השכונתיים וחיזקה את הכלכלה המקומית.
בתוכנית האסטרטגית של לונדון הוגדרו חמש קטגוריות של מרכזי ערים בהתאם להיקף השטח שלהם ומידת הנגישות התחבורתית – שני פרמטרים שהשפיעו מאוד על תמהיל השימושים והשירותים שמוקדים אלה מציעים.
העיר
מגמת הלוקליזציה משפיעה על ההתפתחויות של הערים שלנו. אמנם היינו מצפים שקנה המידה של הערים ישחק תפקיד ביכולתן לרתום את המגמה לצרכיהן, בפועל כבר היום יש מספר כלים אשר ניתן ליישם במרבית הערים, גם לקטנות שביניהן:
- עיר 15 דקות – רעיון "עיר 15 דקות" נולד מתוך הרצון לייצר סביבה עירונית שבה התושבים יכולים לגשת לרוב השירותים הדרושים להם —תעסוקה, חינוך, מסחר ופנאי— במרחק הליכה או רכיבה קצרה מהבית. באמצעות עירוב שימושים ושיפור תחבורה, ניתן למדוד, לתכנן ולקדם שיפור באיכות החיים של התושבים. להלן שתי דוגמאות מתוך רבות:
- מיפוי שירותים קיימים וחסרים – באמצעות מיפוי השירותים ניתן לזהות פערים, לבחון לאילו מהם יש היתכנות כלכלית למימוש ולפעול לסגירת הפערים. לדוגמה, עיריית באר שבע ביצעה סקר מיפוי שירותים ולאחר שקיבלה את התוצאות, פרסמה אותן בקרב הקהילה העסקית כדי שתוכל להרים את הכפפה וליזום הקמת עסקים רלוונטיים.
- קידום חללי עבודה משותפים קהילתיים – מיפוי שכונות עם אחוז יוממים גבוה, תוך מיקוד בזיהוי שכונות עם מועסקים בענפים המאפשרים עבודה מרחוק. על בסיס מיפוי זה יזוהו הזדמנויות להקמת חללי עבודה משותפים המשולבים במבנים עם אופי ציבורי. הקמת חללים אלה, עם דגש על היבטים קהילתיים, יכולה לצמצם יוממות וליצור הזדמנויות כלכליות סביב מוקדים אלה.
- חיזוק הכלכלה המקומית – מגמות הלוקליזציה מייצרות הזדמנות להגביר את עקרונות האיזון החברתי והכלכלי ברמה המקומית – השארת יותר כסף במרחב המקומי והקהילה וחיזוק ההון המחבר (ההון הקהילתי). באמצעות פעולות לעידוד צריכה מקומית, גיבוש קהילות מקומיות סביב נושאים של סביבה בת קיימא והקטנת החתימה הסביבתית של התושבים (מחזור, כלכלה מעגלית בין עסקים ותושבים), ערים יכולות לעזור לקהילות מקומיות לייצר ולהנות יותר מהמשאבים שלהן.
בהסתכלות קדימה, המגמות של פיזור מרכזי העיר, לוקליזציה של תעסוקה והמשיכה למרחב ציבורי מקומי משמעותי יעצבו מחדש את מבנה הערים בישראל ואת האופן שבו אנשים חיים בתוכן. מרכזי העיר ימשיכו להתפזר, ובשילוב תהליכי התחדשות עירונית, יש הזדמנות ליצור רשתות של מרכזים עירוניים מאוזנים יותר שישפרו את איכות החיים של התושבים. העבודה קרוב לבית, בשילוב עם אפשרות לגישה מהירה לשירותים עירוניים, תאפשר לעובדים לשלב בצורה טובה יותר בין עבודה לחיים אישיים.