int(166)
המסחר העירוני – לאן?
המסחר העירוני חווה תמורות משמעותיות בעידן הדיגיטלי, כאשר המסחר המקוון הופך לנגיש יותר ויותר ומשפיע על הרגלי הצריכה של הציבור. במאמר זה, נבחן את האתגרים וההזדמנויות שעומדים בפני רחובות המסחר בעיר, ואת האופן שבו הם חייבים להסתגל כדי להישאר רלוונטיים. מהשינויים בהרגלי הצריכה ועד לצורך במרחבים גמישים ושילוב שימושים שונים, נבין כיצד מסחר עירוני יכול להמציא את עצמו מחדש ולהמשיך להיות מרכיב חיוני בחיי העיר, תוך שמירה על זהות ייחודית וממד קהילתי חשוב שלא ניתן להחליף באופן מקוון.
המסחר העירוני עובר שינוי משמעותי, כאשר המסחר המקוון, שמציע חלופה נוחה למסחר הפיזי, הציב אתגר מהותי למרכזי הקניות ורחובות המסחר בעיר והואץ מאוד בתקופת הקורונה. המעבר לדפוסי צריכה חדשים יצר שינוי מהותי בהתנהגות האנשים במרחב העירוני וכך המסחר הולך וממציא את עצמו מחדש.
בשנים האחרונות, המסחר המקוון הגדיל משמעותית את הביקוש לשירותי משלוחים ומחסנים מקומיים, בעוד חנויות פיזיות רבות נאלצות לסגור ולעבור לפעילות דיגיטלית. השאלה המרכזית היא האם דפוסי הצריכה החדשים ישנו את הערים לתמיד, והאם הם גם יכולים לשמש כקטליזטור לשינוי חיובי.
כדי להמשיך ולהיות רלוונטיים, רחובות המסחר יצטרכו להסתגל להרגלי הצריכה המשתנים ולהציע סיבות חדשות לאנשים להגיע אליהם. ענפים מסוימים הולכים ויורדים במרחב הפיזי, בעוד אחרים עולים. קומת המסחר הולכת ומאבדת את תפקידה המסורתי של קנייה ומכירת מוצרים. השילוב של שימושים שונים במרחב אחד – מסחר, מגורים, נותני שירות, מוקדים ציבוריים ומרחב מזמין – ישמור על רחובות המסחר כמקומות פעילים ומושכי קהל, כאשר המסחר הפיזי ממשיך לשחק תפקיד חשוב בכך שהוא מספק זהות ייחודית למרחבים עירוניים ומייצר עניין ותוכן במשך רוב שעות היממה.
ישנם שירותים ותחומים שלא ניתן להחליף באופן מקוון, כגון: קבלת שירות, חוויה, מפגשים קהילתיים ואנושיים. מסחר הרחוב יישאר אמצעי נהדר לחיבור בין אנשים וליצירת ממד קהילתי שאין לו תחליף מקוון.
"בעבר נשארנו בבית בשביל הקפה ויצאנו לעשות קניות. היום אנחנו עושים קניות מהבית ויוצאים כדי לשתות קפה."
המרחב הציבורי והקשרים האישיים היו מאז ומתמיד חשובים לבני האנוש. אנשים רוצים לצאת ולהיפגש, ולרחובות המסחר יש תפקיד עירוני מרכזי בנושא זה. זהו לב ליבם של חיי העיר, ולכן האסטרטגיה העירונית חייבת לקחת בחשבון את הממד החווייתי כדי לגרום לאנשים לרצות להגיע, להיראות, לייצר אינטראקציה ולשהות לאורך זמן.
התפיסה הזאת דורשת מהרשויות לאפשר מרחבים מסחריים גמישים יותר, בהם החנויות מציעות מגוון רחב של תכליות שונות ומשלימות לאורך כל שעות היממה: קמעונאות, שירות, חוויה, יצרנות, למידה ועוד – הכל בחלל אחד, ביחד או לחוד. גם תמהיל השימושים המשולבים בקומת הרחוב המסחרי יצטרך לאפשר גמישות ולהתאים את עצמו לשינויים ולצרכים המשתנים של משתמשי המרחב העירוני. רחובות מסחריים שהשקיעו בפיתוח שימושים יומיומיים כמו בתי ספר, מרכזים קהילתיים, מוקדים ציבוריים, נותני שירות וגני משחקים, הם בעלי האיתנות וכח המשיכה הגבוהים יותר בתקופות כלכליות משתנות וסביבם יפרחו הרחוב המסחרי והחזית הפעילה.
בתוך כל זאת, על העיר להתמודד באמצעות רגולציה עם אתגרים כמו עומס שליחים במרחב הציבורי ומרכזים לוגיסטיים מקומיים ("חנויות שחורות"), שעשויים לפגוע בחוויית הרחובהמסחרי העירוני. בנוסף לכך, מגוון סוגי מסחר, מלאכה וחיי לילה הולכים ונדחקים מהמרחב העירוני בעקבות התייקרות מחירי הנדל"ן וביקושי כלכלת השוק החופשי. תהליך זה משנה את צביונם של אזורים ורחובות מסחר בעיר, יוצר זליגה של עסקים מחוץ לעיר, פוגע בחוסן הכלכלי ובמגוון המסחרי ויש לבחון את האפשרות לשמר ענפים ועסקים בעלי תרומה ייחודית לעיר כחלק מהמדיניות העירונית.
לסיכום, עיר חפצת חיים זקוקה לרחובות ומרחבים מסחריים פעילים וברי קיימא, ולכן צריכה להתאים את המדיניות העירונית למגוון אתגרים והיבטים של העידן החדש, לאפשר גמישות מרבית, ולזכור שמסחר עירוני הוא מנוע של אינטראקציות אנושיות, חוויות קהילתיות ויצירת כלכלה מקומית איתנה.
